כל סוגי החברות

בחלק זה תוכלו למצוא מידע מפורט על כל סוגי החברות בישראל ועל שלושת האורגנים העיקריים בחברה: בעלי מניות, דירקטוריון והנהלה.

לפני שנפרט את האורגנים העיקריים בחברה ואת תפקידיהם וסמכויותיהם, מצאנו לנכון להסביר מהם התמריצים של יזמים להתאגד במסגרת חברה בע"מ.

בעולם המודרני מוקמות מאות חברות מדי יום. הן מתאגדות כדי לעסוק במגוון מוצרים ושירותים, בהיקפים כספיים קטנים, האופייניים לחברות משפחתיות, או בהיקפים כספיים גדולים. אף שכל חברה מאופיינת במאפיינים ייחודיים לה בתחום העסקי, הניהולי והבקרה, היסודות המשפטיים זהים בכל חברה. כל חברה היא בבסיסה כלי משפטי זהה או לפחות דומה מאוד.

תמריצים להתאגד כחברה

שיקולים משפטיים

קיומה של החברה מבוסס על שני עקרונות מנחים, אשר יחד מהווים את התמריץ החשוב ביותר לפעול במסגרת חברה. עקרונות אלו אמנם נפרדים, אך משלימים זה את זה:

1. האישיות המשפטית הנפרדת והגבלת האחריות של בעלי מניות החברה הנה אישות משפטית עצמאית ונפרדת מבעלי מניותיה. לחברה קיום משפטי המאפשר לה להיות זכאית לזכויות וליטול על עצמה התחייבויות. קיום משפטי מיוחד זה מהווה יתרון משמעותי במסגרת השיקולים האם לבצע פעילות עסקית כאדם פרטי או באמצעות חברה, משום שהוא מאפשר הפרדה מוחלטת בין בעלי המניות לבין החברה עצמה.הישות המשפטית של החברה מקבלת תוקף רק לאחר רישומה כחברה אצל רשם החברות. היום הנחשב ליום ההתאגדות הוא זה הקבוע בתעודת ההתאגדות. למעשה, תעודת ההתאגדות היא אסמכתא להוכחת קיומה של חברה, והיא תשמש, הן כראיה חלוטה להתקיימות דרישות החוק שהתקיימו התנאים להקמת החברה והן כאישור הרשם לתחילת פעילותה הרשמית של החברה.

   היישום הנפוץ ביותר של האישיות המשפטית העצמאית של החברה בא לידי ביטוי כאשר מוגשת תביעה כספית נגד החברה או נגד בעלי מניותיה. אם צד ג' כלשהו הגיש תביעה כספית נגד החברה, הוא יוכל לפרוע את חובו רק מנכסי החברה ולא מנכסיו האישיים של בעל המניות; ולהיפך – אם הוגשה תביעה כספית נגד בעל מניות, לא יוכל צד ג' "לרדת" לנכסי החברה ולעקל, למשל, את המכונות בקו הייצור של החברה. כל מה שיוכל צד ג' לעשות הוא לממש את זכותו של בעל המניות בחברה, זכות שמתבטאת בנכס אחד בלבד – מניותיו בחברה.

   האישיות המשפטית הנפרדת והעצמאית של החברה יצרה את התפיסה בדבר קיומו של "מסך" בין החברה לבין בעלי מניותיה. ישנם מקרים בהם נוטים להתעלם מהקיום הנפרד של החברה ובעלי מניותיה, ולייחס לבעלי המניות התחייבויות של החברה, או להיפך – לייחס לחברה תכונות של בעלי המניות. תהליך זה נקרא "הרמת מסך".

   
   

2. הגבלת האחריות של בעלי מניות העיקרון אשר משלים את עקרון האישיות המשפטית הנפרדת הוא עקרון הגבלת האחריות של בעלי המניות. המונח "בע"מ" – "בעירבון מוגבל" – הוא ללא ספק המונח הנפוץ ביותר והבסיסי ביותר בדיני חברות.המונח "ערבות מוגבלת" מתייחס לבעלי המניות (לא לחברה, לא לדירקטורים ולא לנושאי המשרה האחרים). בחברה בע"מ ערבותם של בעלי המניות מוגבלת.

   
   

3. מוגבלת – למי? לחברה. דהיינו, ערבותם של בעלי המניות לחובות או להתחייבויות של החברה בה הם בעלי מניות – היא ערבות מוגבלת לסכום שבעלי המניות התחייבו להשקיע בהון המניות של החברה, דהיינו – לסכום שהם התחייבו לשלם לחברה עבור המניות שהחברה הקצתה להם. לעקרון הגבלת האחריות חשיבות רבה בפעילותן של חברות, שכן הוא מאפשר:

   
   

   • הגנה על בעלי המניות מפני חובות שאינם שלהם.

   • אפשרות ליהנות מפירות החברה.

   • הבחנה בין רכוש החברה לבין רכוש החברים.

   
   

   השילוב של עקרון הגבלת האחריות עם עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה יוצר את ההפרדה בין בעלי המניות בחברה לבין החברה עצמה. אלו שני גופים נפרדים מבחינה משפטית, כשבעלי המניות חבים באופן מוגבל לחובות החברה. לחברה יש חובות ויש לה נכסים, ואלו אינם שייכים לאף אחד זולת החברה. לכשתפורק, ונכסיה יחולקו לנושים, בעלי המניות לא יצטרכו לשלם לנושים את חבויות החברה.

   לעקרון הגבלת האחריות חשיבות רבה בפעילותן של חברות. אין ספק שהעולם העסקי ושוק ההון לא היו נראים כפי שהם אלמלא עקרון זה.

שיקולים כלכליים

התארגנות כוחות קטנים לכוח אחד מרוכז יוצרת "יתרון לגודל".

העיקרון הכלכלי העומד בבסיס הנחה זו הוא שעלות ייצורה של כל יחידה בנפרד גבוהה יותר מעלות ייצור משותף של כל אותן יחידות. כאשר יזמים מקימים חברה, הם יוצרים ישות משפטית עצמאית ונפרדת מכל אחת מהישויות המרכיבות אותה, מה שמאפשר נטרול לחצים הקיימים במבנה שאינו חברה.

מבנה החברה מאפשר פירוק רק בהסכמה של 75% מבעליה.

אם אחד מבעלי המניות בחברה מעוניין לצאת, הוא יכול למכור את חלקו, וכך להשאיר את פעילות החברה על כנה, מבלי שהוא או החברה ייפגעו. לכן, מבנה של חברה קשה יותר לפירוק, מה שתורם ליציבות טובה יותר לטווח ארוך. ודאות קיומה של החברה לאורך זמן מאפשרת פעילות ארוכת טווח והסתמכות של צדדים שלישיים על קיומה.

עקרון הסחירות והעבירות

שיקול כלכלי נוסף הוא עקרון הסחירות והעבירות. עקרון זה מאפשר לכל נכס בשוק לעבור מיד ליד בהסכמה בין הצדדים, ובכך להגדיל את העושר של כל מי שסוחר בנכס.במבנה של חברה, הנכס העיקרי של המשקיעים בה הוא המניה. כל הזכויות בחברה מתבטאות במניה בלבד.

• בחברות פרטיות, מקובל להגביל את העבירות.

• בחברות ציבוריות, העבירות קלה מאוד, והיא עונה על צרכי שוק מודרני ומשתנה.

  
  

כך ניתן להשביח את ערכו של הנכס המשקף את העבירות והסחירות של המניות בשוק החופשי.

שיקולים עסקיים

מבנה של חברה יוצר יתרון במנגנון קבלת ההחלטות.

המבנה מחייב את המשך פעילותה של החברה גם במצבי חילוקי דעות. מאחר שקשה יותר לפרק חברה, מבנה זה מאפשר יציבות לאורך זמן. לעומת זאת, מבנים משפטיים אחרים קלים יותר לפירוק ולכן נתונים יותר ללחצים של קבוצות מיעוט ולסכנת קיפאון.

עקרון שלטון הרוב בקבלת החלטות

החברה מאפשרת פעילות מסודרת ונטרול יחסי של לחצים בזכות עקרון שלטון הרוב. לדוגמה:

• האסיפה הכללית מחליטה על-ידי רוב.

• שינוי התקנון נעשה בידי רוב בעלי המניות.

• הדירקטוריון פועל לפי הכרעת הרוב.

  
  

בנוסף, מבנה זה מחייב יצירת מנגנוני פיקוח ובקרה על כל אחד מהאורגנים של החברה, דבר המוביל למבנה קבוע, מסודר ועקבי כלפי משקיעים חיצוניים.

שיקולי מס

מס נמוך יותר על חברות בהשוואה ליחידים.

על חברה יוטל תמיד מס נמוך יותר מהמס המוטל על יחידים. עובדה זו מביאה לכך שבמקרים של רווחים גבוהים, כדאי להקים חברה לצורך ניהול הפעילות העסקית.

המעגלים הנורמטיביים החלים על חברות

באופן כללי, חוק החברות חל על כל חברה בישראל. בחוק, יש כ-400 סעיפים. עם זאת חשוב לזכור כי על חברות מיוחדות חלים גם חוקי חברות מיוחדים, כמו למשל: חוק החברות הממשלתיות אשר חל על כלל החברות הממשלתיות, חוק הפיקוח על עסקי ביטוח אשר חל על חברות ביטוח, חוק השקעות משותפות בנאמנות אשר חל על קרנות נאמנות. בכל אחד מהחוקים האלה, יש הוראות מיוחדות ביחס לדירקטוריון ודרכי התנהלותו. לפיכך, חשוב להכיר את מכלול ההוראות שחלות הן מכוח חוק החברות, הן מכוח החוקים המיוחדים.

מקור נוסף של נורמות אשר חלות על דירקטוריון החברה ודרכי התנהלותו הוא – תקנון החברה. תקנון החברה הוא מסמך שנוסח על-ידי מייסדי החברה (בעלי המניות הראשונים) וניתן לשנותו על-ידי בעלי המניות. חשוב לציין, שכרבע מ- 400 סעיפי חוק החברות, ניתנים לשינוי על-ידי תקנון החברה. הסעיפים שניתנים לשינוי עוסקים ברובם בעבודת הדירקטוריון והם מאפשרים שינוי שלהם בתקנון. דוגמה, חוק החברות קובע כי המניין החוקי לקיום ישיבת דירקטוריון הוא רוב חברי הדירקטוריון, "אלא אם נקבע אחרת בתקנון". במצב כזה יכולים בעלי המניות להגדיר מנין חוקי שונה מרוב חברי הדירקטוריון, הם יכולים לקבוע כי המניין החוקי הוא 70% מחברי הדירקטוריון והם יכולים לקבוע מנין חוקי שונה לדיון בנושאים שונים.

לכן כאשר אתם מתמנים לתפקיד דירקטור, בקשו לקבל את תקנון החברה כדי לדעת מהם כללי העבודה שחלים על הדירקטוריון.לכל אחד מהאורגנים של החברה סמכויות ותפקידים מיוחדים. עיקרון חשוב הוא שאם קיים תפקיד או פעולה שלא יוחדו לבעלי המניות, לדירקטוריון או למנכ"ל, הרי שהם בתחום סמכותו של הדירקטוריון, מכוח עיקרון "הסמכות השיורית". למנכ"ל החברה סמכות שיורית בענייני ניהול וביצוע. תוכלו לראות זאת בתרשים שלהלן:

לדוגמה, הסמכות השיורית הנפוצה של הדירקטוריון היא קביעת זכויות החתימה בשם החברה. זכות זו היא בתחום הסמכות של הדירקטוריון אלא אם נקבע אחרת במסמכי ההתאגדות של החברה. ביחס למנכ"ל, לו מוענקת הסמכות השיורית בענייני ניהול וביצוע, במסגרת ההסמכה הכללית שהוא מקבל מהדירקטוריון של החברה, כל עוד הדירקטוריון לא החליט לצמצם את תחום סמכותו של המנכ"ל.

בעלי המניות

מי הוא בעל מניה? בעל מניה הוא כל מי שרשום במרשם בעלי המניות של החברה. מרשם זה מנוהל במסגרת החברה, והוא פתוח לעיונו של כל אדם.

חובות וזכויות של בעלי המניות

בחברות שונות קיימים הבדלים בחובותיהם ובזכויותיהם של בעלי המניות. בנוסף, ישנם סוגי בעלי מניות אשר מוטלות עליהם מגבלות מיוחדות בשל שיעור החזקותיהם במניות החברה.

מגבלות אלה כוללות בין השאר:

• מגבלות על זכות השימוש בזכויות ההצבעה.

• חובת אמון מוגברת במקרים מסוימים.

• קביעת כללים מיוחדים לאישור התקשרויות עימם.

סוגי בעלי מניות

1. בעל מניה מהותי מי שמחזיק 5% או יותר מהון המניות המונפק של החברה או מזכויות ההצבעה בה.

2. בעל עניין הגדרה רחבה יותר מבעל מניה מהותי.ההגדרה כוללת:

   • בעלי מניות מהותיים.

   • מי שיש לו הסמכות למנות דירקטור אחד או יותר או את המנכ"ל.

   • מי שמכהן בחברה כדירקטור או כמנכ"ל.

     הגדרה זו דומה להגדרת "בעל עניין" בחוק ניירות ערך.

3. בעל שליטה מי שיש לו "שליטה" בחברה.

   
   

הדירקטוריון

תפקיד הדירקטוריון הדירקטוריון הוא הגוף האמון על ייצור ערכים עבור החברה. תפקידו כולל:

• הנחיית הנהלת החברה כיצד לפעול.

• פיקוח על פעולות ההנהלה.

• ביצוע בקרה מתמדת על ההנחיות היוצאות מטעם ההנהלה.

למעשה, הדירקטוריון משמש כ"מערכת האיזונים והבלמים" של החברה.

מינוי הדירקטוריון הדירקטוריון מתמנה על-ידי בעלי המניות. עם זאת, תפקידו הוא להגן על האינטרסים של כלל בעלי העניין בחברה, ולא רק של בעלי המניות שמינו אותו.

הרכב הדירקטוריון הרכב הדירקטוריון משתנה בהתאם לסיווגה ולגודלה של החברה:

• בחברות ממשלתיות – יושבים נציגי הממשלה.

• בחברות ציבוריות – חייבים לשבת דירקטורים חיצוניים.

תפקידי הדירקטוריון

1. התוויית מדיניות וגיבוש אסטרטגיה עסקית תפקיד זה מחייב את הדירקטוריון להגדיר בצורה ברורה מהי המדיניות העסקית, ובמה החברה צריכה למצב את עצמה באופן נבדל וייחודי מהחברות המתחרות.

2. פיקוח על הנהלת החברה עבודת הדירקטוריון משלבת שני סוגים של פיקוח:

   • פיקוח שוטף על הנהלת החברה.

   • ווידוא שההנהלה מקיימת את החלטות הדירקטוריון.

3. הגדרת סדרי עדיפויות ותוכניות פעולה על הדירקטוריון להגדיר את תוכניות הפעולה של החברה ואת סדרי העדיפויות ביניהן. כמו כן, עליו לקבוע את מקורות המימון לתוכניות הפעולה – האם ממקורות פנימיים או חיצוניים.

4. קביעת המבנה הארגוני ומדיניות השכר על הדירקטוריון לקבוע את מארג הכפיפויות של בעלי התפקידים בחברה, ובכלל זה מי מדווח למי.

   • מדיניות השכר: מאז ספטמבר 2013, חלים שינויים בנושא זה בעקבות תיקון 20 לחוק החברות, במיוחד בכל הקשור לשכרם של נושאי משרה.

5. החלטה על הנפקת אגרות חובהדירקטוריון רשאי להחליט על גיוס הון באמצעות הנפקת אגרות חוב, לרבות:

   • אגרות חוב בלתי מובטחות.

   • אגרות חוב מובטחות.

   • אגרות חוב רגילות.

   • אגרות חוב להמרה.

   ההנפקה חייבת להתבצע בהתאם לכללים, ובנסיבות מסוימות מחייבת פרסום תשקיף.

6. עריכה ואישור של הדוחות הכספיים אף כי הדירקטוריון אינו מכין או עורך בפועל את הדוחות הכספיים, האחריות לאישורם מוטלת עליו.

7. דיווח לאסיפה השנתית על מצב ענייני החברה והתוצאות העסקיות תפקיד זה נגזר מעריכת הדוחות הכספיים. הדוח על מצב ענייני החברה ותוצאותיה העסקיות משלים את המידע הכספי, כפי שהוא משתקף במאזן ובדו"ח רווח והפסד.

8. מינוי ופיטורי מנכ"ל הדירקטוריון אחראי למנות ולפטר את המנכ"ל, אלא אם בחר להקנות סמכות זו ליו"ר הדירקטוריון או לבעלי מניות מסוימים.

   • תפקיד מרכזי בפיקוח על המנכ"ל: במונחים של "שלטון תאגידי", רבים סבורים כי פיקוח על המנכ"ל ובחירתו הם מתפקידי הדירקטוריון החשובים ביותר.

9. פיקוח על הקצאת מניות, ניירות ערך וחלוקת דיבידנד הדירקטוריון אחראי לבדוק אם יתרת ההון הרשום של המניות מספקת להקצאת מניות, במקרה של המרת ניירות ערך להמניות.

10. כינוס אסיפה מיוחדת הדירקטוריון רשאי לכנס אסיפה מיוחדת, שאינה חלק מהאספות השנתיות, ולקבוע את סדר יומה. כינוס אסיפה מיוחדת מחויב להתבצע אם נמסרה דרישה לכך על-ידי דירקטורים או בעלי מניות.

יו"ר הדירקטוריון

חובת מינוי יו"ר בחברות ציבוריות קיים חיוב למנות יו"ר לדירקטוריון, אך חובה זו אינה חלה על חברות פרטיות.

תפקיד היו"ר יו"ר הדירקטוריון אחראי על ניהול עבודת הדירקטוריון, כולל:

• ניהול הדיונים בישיבות הדירקטוריון.

• קביעת סדרי היום ואופן זימונן של הישיבות.

• הנחיית הדירקטוריון בעבודתו.

מינוי יו"ר הדירקטוריון אופן מינוי יו"ר הדירקטוריון משתנה בין סוגי החברות, כאשר חוק החברות אינו מגדיר דרך ספציפית למינויו. היו"ר יכול להתמנות על-ידי חברי הדירקטוריון או על-פי דרך שנקבעה בתקנון החברה.

תפקידי היו"ר במהלך ישיבות הדירקטוריון

1. הבטחת מידע נאות על היו"ר לוודא שכל נושא שעל סדר היום מלווה במידע נאות ומדויק, ולדאוג שפרטי המידע יגיעו לדירקטורים זמן סביר לפני הישיבה.

   • היו"ר מנחה את הנהלת החברה אילו פרטי מידע להציג לגבי כל נושא.

   • למשל, במקרים של חוזה מהותי, כדאי לספק "תקציר מנהלים" במקום החוזה המלא אם הדירקטורים אינם בקיאים בשפה המשפטית.

2. ניהול ישיבות הדירקטוריון

   • על היו"ר להבטיח שהישיבה תתחיל בזמן ותנוהל במסגרת הזמן שהוקצתה לה.

   • במידה ודירקטור לא יכול להשתתף בכל הישיבה, עליו להודיע מראש ליו"ר, כדי שהיו"ר יוכל לשנות את סדר הנושאים לדיון במידת הצורך.

3. הנחיית הישיבה

   • היו"ר משמש כמנחה הישיבה ומציג את סדר התהליך: לדוגמה, "נתחיל ב... ולאחר מכן נשמע את...".

4. תרבות דיון נאותה

   • מתן אפשרות לכל דירקטור להביע את דעתו ללא הפרעות.

   • עידוד הבעת דעות באופן סביר וקצר, תוך טיפול בהפרעות.

   • על היו"ר לאפשר מיצוי של הדיון, כולל בחינת חלופות לנושאים המוצעים.

   • היו"ר יכול לפתוח את הדיון בשאלות ולאחר מכן לאפשר סבב דעות לדירקטורים.

5. יצירת אווירה נוחה

   • על היו"ר להבטיח שהדיונים מתנהלים באווירה נוחה וללא מתחים מיותרים.

   • אם הישיבה מתמשכת, היו"ר יכול לשקול הפסקה ואולי הגשת כיבוד (שנוי במחלוקת).

6. וידוא הבנה

   • היו"ר צריך לוודא שכל חברי הדירקטוריון מבינים את ההחלטה שמוצע לקבל.

   • מומלץ להקריא את ההחלטה המוצעת לפני ההצבעה.

7. וידוא פרוטוקול

   • היו"ר אחראי לוודא שהפרוטוקול נערך כראוי ומתעד את עיקרי הדיון וההחלטות שהתקבלו.

מעבר לניהול עבודת הדירקטוריון

תפקיד מאמן-שחקן מעבר לניהול הישיבות, על היו"ר לשמש כמעין "מאמן-שחקן". תפקיד זה כולל:

• הדרכה ואימון של הדירקטורים לעבודת הדירקטוריון.

• השתתפות פעילה כיו"ר וגם כדירקטור, בדומה לדמותו של המאמן-שחקן האגדי יוהאן קרויף.

הכשרת הדירקטורים

על יו"ר הדירקטוריון לוודא קיומן של תוכניות הכשרה, העשרה ועדכון לדירקטורים. להלן מספר הצעות לביצוע:

1. הקמת ועדה ייעודית ועדה שתכלול חברים כמו דירקטור נוסף והמנכ"ל.

2. בחירת גוף מקצועי בחירת גוף מקצועי המתמחה בתחום, שיבנה תוכנית מותאמת אישית ("Tailor Made") בהתאם לתחום העסקים של החברה, מצבה המשפטי והסביבה הכללית שבה היא פועלת.

3. עריכת השתלמויות

   • קיום השתלמויות לדירקטוריון במלואו.

   • במקרים של חברה גדולה, ניתן לערוך השתלמויות נפרדות לוועדות הדירקטוריון.

   • יש להנחות את מעבירי ההשתלמות להתאים את התכנים הלימודיים למשתתפים.

4. עוררות עניין

   • הצגת שאלות ודילמות מעולם התוכן של המשתתפים, עוד לפני המפגש הלימודי.

5. חלוקת חומרי עזר

   • לספק למשתתפים תקצירים, העתקי מצגות וחומרי עזר נוספים בתיק משתתף, כך שיוכלו לחזור לחומר הנלמד בעתיד.

ועדות הדירקטוריון

תפקיד הוועדות הדירקטוריון מממש את תפקידו, בין היתר, באמצעות ישיבות הדירקטוריון והוועדות שלו. מכאן נובעת גם חובתו של כל דירקטור להשתתף בישיבות הדירקטוריון כאשר הוא מתכנס.

מטרת הקמת הוועדות הוועדות מוקמות לצורך ייעול עבודת הדירקטוריון.

סוגי ועדות

1. ועדות אד-הוק מוקמות לצורך טיפול בנושאים זמניים או ספציפיים.

2. ועדות קבועות מטפלות בתחומים מסוימים לאורך זמן.

   • דוגמה: "ועדת מאזן" או "ועדת כספים", הנפוצה בחברות גדולות.

   • תפקידה העיקרי של ועדת הכספים הוא לדון בדוחות הכספיים לפני שהם מובאים לדיון בפני הדירקטוריון.

ועדות חובה בחברות מסוימות

• ועדת ביקורת: קיימת חובה להקים אותה בחברות מסוימות.

• ועדת השקעות: חובה להקימה בחברות שעיקר עיסוקן בתחום ההשקעות.