קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

תהליך קבלת החלטות מטבעו אינו נעשה בתנאי מעבדה ולמעשה אף פעם לא ניתן להבטיח 100% של ודאות. ובכל זאת, המקרה של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות הינו מצב מורכב שמצריך היערכות והתארגנות מיוחדת, מה גם שמדובר במצב שכל חברה עסקית פוגשת במחזור החיים שלה.

קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות, משמעותה קבלת החלטה על בסיס של היעדר מידע או מידע חלקי/לקוי, דבר שמקשה על קבלת החלטה ועלול לפגום בטיבה.

קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות היא תהליך שאורבים בו כשלים רבים למקבל ההחלטה.

במציאות, מנהלים נתקלים בסיטואציות אשר יש בהן דרגות שונות של אי-ודאות ובהתאם לרמת אי-הוודאות הם צריכים לקבל החלטות.

הרמה הגבוהה ביותר של חוסר ודאות היא כזו שהמידע הזמין עומד בניגוד להיגיון, לניסיון ולידע הנצבר שיש בידינו. במצב זה אין לנו ידיעה ברורה או אף חלקית על התנהגות השוק ועל כן קבלת החלטות ברמה זו היא בגדר הימור. ברמות ביניים יש לנו דרגות שונות של ידע ודרגות שונות של אי-ודאות. ככל שאי-הוודאות גדולה יותר, ישנה נטייה לדחות את ההחלטה. קבלת החלטות (או הימנעות מקבלת החלטות) בתנאי אי-ודאות, עלולה להוביל לתוצאות הרסניות.

המקרה הקלסי שבו היה כישלון חרוץ בהתנהלות בתנאי אי-ודאות, הוא "המחדל" – מלחמת יום כיפור. ככל שהולכים ונחשפים פרוטוקולים ומסמכים של ההתנהלות שקדמה לפרוץ המלחמה, כך מגלים עד כמה אי-הוודאות שיתקה את קברניטי המדינה ושללה מהם את היכולת לקבל החלטות אשר מתאימות למצבי אי-ודאות. כפי שעולה מהפרוטוקולים, הממשלה והצבא נכשלו במשימה החשובה ביותר – במשימה קיומית, דבר שעלול היה להוביל לאבדון, לחורבן בית שלישי. פרוטוקולים מראים עד כמה היאוש וההיסטריה היו גדולים ועד כמה מקבלי ההחלטות היו קרובים להפעלת "נשק יום הדין". אחת הסיבות העיקריות לכישלון היא היעדר דמות חיונית במצבי אי-ודאות – ה"איפכא מסתברא". לא בכדי אחד הלקחים ממלחמת יום הכיפורים היה להקים באמ"ן את מחלקת איפכא מסתברא. כך, גם בהתנהלות עסקים במצבי אי-ודאות – צריך שיהיה שם, בתהליכי קבלת החלטות מישהו שיהיה האיפכא מסתברא.

מצבי אי-ודאות הנם מורכבים, אך לא בלתי פתירים. כך למשל, אחת הטכניקות להתמודדות עם אי-ודאות היא נקיטת אמצעי זהירות חמורים אשר יהיה בהם כדי לקדם את הרעה. שיטה נוספת היא לבטל הפרדות פורמליות בין רמות ניהוליות שונות. בכל מקרה, יש להקים צוות ייעודי לטיפול באי-הוודאות.

מאחר שקבלת החלטות בדירקטוריון מתבצעת לעיתים בתנאי אי-ודאות, ריכזנו עבורכם מספר עקרונות שיאפשרו לכם לקבל החלטות גם בתנאים אלו:

• סוף מעשה במחשבה תחילה – עריכת מחקר מקדים ויסודי מבלי להיסחף אחרי ה"עדר" יכולה לסייע במזעור אלמנט אי-הוודאות.
• חשיבה מחוץ לקופסה – זיהוי הזדמנויות, יזום של מהלכים הם בדרך כלל מיומנויות נרכשות אשר אף הן עוזרות בקבלת החלטות בתנאי אי-ודאות. יש גם צורך לנסות להשקיף על הסיטואציה "מלמעלה". יש המדמים זאת ליכולת של "הינשוף של מינרוה", להשקיף בחכמה על התפתחויות, להיות ספקן כלפי אלה שמפגינים ודאות מוחלטת.
• בניית מקרים ותגובות – ניתוח של תרחישים אפשריים שעשויים להתפתח במסגרת תהליך קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות, וקביעת המענה ההתנהגותי שיינתן לכל תרחיש. חשיבה על מספר תרחישים אפשריים למול חלופות הבחירה, עשויה לצמצם את מרכיב אי-הוודאות ובכל מקרה מאפשרת מתן מענה הולם לכל תרחיש אפשרי.
• השאת ערך  – דירקטור אמור לייצר ערך לחברה ולכן בכל מצב, גם בתנאי אי-ודאות, יש להעלות שאלות נוקבות במטרה להשיא ערך.