הישיבה בדירקטוריון, כרוכה באחריות רבה ומזמנת לפתחם של הדירקטורים התמודדות עם סוגיות רבות ומגוונות. כדי להקל עליכם, ריכזנו עבורכם שאלות נפוצות ותשובות להן. חילקנו אותן לנושאים מרכזיים  במידה ויש לכם שאלות נוספות שלא נכללות בפרק זה, אתם מוזמנים לפנות אלינו ל- “Director OnLine” קו חם להתייעצויות דחופות עם מומחי הפורום.

shutterstock_65554441

מינוי דירקטורים ושכרם

שאלה: מהם ההבדלים בין שכר דירקטור של דח”צ, דירקטור בלתי תלוי ודירקטור מומחה?
תשובה: שכרו של דח”צ (שנתי ולישיבה) נקבעים לפי דרגת ההון העצמי של החברה. הטווחים של שכר דירקטור מומחה גדולים ב-65% משכרו של דח”צ.

שאלה: האם מותר לדירקטור שמייעץ לחברה לקבל שכר דירקטור שנקבע כאחוז ­­(%) מהרווחיות של הפעילות לה הוא מייעץ?
תשובה: ביחס לדירקטור רגיל – אין מניעה. דח”צ או דירקטור בלתי תלוי אינם רשאים לקבל שכר בדרך זו או אחרת, אלא על-פי התקנות הקובעות את שכרם.

שאלה: האם דח”צ שמכהן בשלוש ועדות שקיימו את ישיבותיהן ברצף זכאי לשכר דירקטורים על שלוש ישיבות או על ישיבה אחת?
תשובה: כן, זכאי לשכר על שלוש ישיבות.

שאלה: הציעו לי לכהן כדירקטור בחברה, האם את שכר דירקטורים שישלחו לי אקבל בתלוש משכורת או בדרך אחרת?
תשובה: כדירקטור אינך אמור להיות ואינך נחשב עובד של החברה. לפיכך, את שכרך לא תקבל בתלוש משכורת. החוק מחייב חברה שמשלמת לך שכר דירקטורים לנכות במקור 45%, אלא אם תביא אישור מפקיד שומה על ניכוי בשיעור קטן יותר. ביחס למע”מ – אם אינך עוסק מורשה – החברה תערוך חשבונית עצמית ותעבור בעצמה את המע”מ. אם אתה עוסק מורשה, השכר יועבר בתוספת מע”מ כנגד חשבונית מס מצדך. עקרונית, אין מניעה שהשכר יעבור לחברה בשליטתך.

שאלה: הציעו לי לכהן כדירקטור בחברה, כיצד נקבע שכר דירקטורים שאקבל?
תשובה: התשובה תלויה בסוג הכהונה שהוצעה לך. אם הציעו לך לכהן כדח”צ, שכרך ייקבע לפי תקנות אשר קובעות את הגמול השנתי ואת הגמול לישיבה לפי ההון העצמי של החברה. אם הציעו לך לכהן כדירקטור מומחה, תהיה זכאי לשכר גדול יותר מדח”צ. אם הציעו לך לכהן כדירקטור “רגיל” השכר ייקבע במשא ומתן בינך לבין החברה. יש חברות בהן המדיניות היא להצמיד את שכרו של דירקטור רגיל לשכר דח”צ.

שאלה: סיימתי קורס דירקטורים, איך אני אוכל לקבל מינוי כדירקטור?
תשובה: אתה מוזמן להיכנס לאתר שלנו לתת-קטגוריה: “מועמדים לדירקטורים ומשרות בדירקטוריונים” ולהזין את קורות החיים שלך. במקביל, כדאי לעקוב אחר פרסומים של חברות שהתפנה אצלם מקום בדירקטוריון ולמנף לצורך כך, את רשת הקשרים החברתיים שלך.

דירקטורים - דח"צים, מומחים ובלתי תלויים

שאלה: כיצד ממנים דח”צ לכהונה ראשונה בחברה?
תשובהדח”צ ממונה על-ידי האסיפה הכללית של בעלי המניות בחברה. כדי לאשר את המינוי נדרש רוב קולות מקרב כלל בעלי המניות אשר משתתפים בהצבעה, ותנאי נוסף הוא שקולות הרוב שהצביעו יכללו גם רוב של בעלי המניות מהציבור. אפשרות נוספת היא שאדם ימונה לכהונת דח”צ אם קולות המתנגדים מקרב בעלי מניות מהציבור אינם עולים על שיעור של 2% מכלל קולות ההצבעה בחברה.

שאלה: האם דירקטור חיצוני (דח”צ) יכול לכהן כדח”צ או כדירקטור רגיל גם בחברה אחות ציבורית של החברה בה הוא מכהן כבר כדח”צ?
תשובהלא, החוק רואה בכך “זיקה” אשר עלולה לפגוע באי-התלות של הדח”צ.

שאלה: מה ההבדל בין דח”צ לבין דירקטור “בלתי-תלוי”?
תשובה“דירקטור בלתי תלוי” הוא כדירקטור שמתקיימים לגביו תנאי הכשירות של דירקטור חיצוני לעניין העדר זיקה וניגוד עניינים, ובלבד שהצהיר על כך וועדת הביקורת של התאגיד אישרה זאת. בנוסף, קובע תיקון זה, כי מי שמכהן כדירקטור בחברה מעל תשע שנים רצופות (לעניין זה הפסקת כהונה שאינה עולה על שנתיים לא תיחשב כהפסקה ברצף הכהונה) לא ימונה כדירקטור בלתי תלוי.

שאלה: האם מותר לחברה למנות יותר משני דח”צים?
תשובהכן, שני דח”צים הוא המינימום הנדרש.

שאלה: האם מותר להקצות לדח”צ מניות של חברה?
תשובהכן, מותר לחברה ציבורית להקצות לדח”צ ניירות ערך שלה, בהתקיים מספר תנאים ובהם התנאי שההקצאה היא במסגרת תוכנית כוללת להקצאת ניירות ערך לדירקטורים ולנושאי משרה.

שאלה: האם מותר לדח”צ שסיים את כהונתו לתת שירותי ייעוץ לחברה בה כיהן כדח”צ?
תשובההחוק קובע תקופת צינון לדח”צ. הוא רשאי לתת שירותי ייעוץ לחברה בה כיהן כדח”צ רק לאחר שחלפו שנתיים ממועד סיום כהונתו בחברה.

שאלה: האם דח”צ יכול לכהן כדירקטור בחברה-בת פרטית של החברה הציבורית, ואם כן האם הוא זכאי לשכר נוסף?
תשובהכן, והדבר נועד לאפשר לדח”צים מעורבות גדולה יותר בענייני החברה. התנאי לכהונה של דח”צ בחברה-בת של החברה הציבורית הוא שהחברה-הבת היא בבעלות מלאה של החברה הציבורית. לגבי השאלה השנייה – דח”צ שמכהן בחברה-בת זכאי לשכר נוסף [הן שכר שנתי, הן שכר לישיבה].

שאלה: האם חובה שהדח”צים יהוו רוב של הדירקטוריון?
תשובהבחברות ציבוריות רגילות אין חובה כזו. הקביעה הרגילה (בחברה ציבורית) היא של המספר המינימלי של דח”צים (שניים). עם זאת בוועדות דירקטוריון מיוחדות, כמו ועדת הביקורת, ועדת התגמול, ועדת דוחות כספיים, ועדת אכיפה – צריך שהדח”צים יהוו רוב של חברי הוועדה.

שאלה: האם על הדירקטוריון לאשר את מועמדותו של אדם לכהונת דח”צ?
תשובה: לא, אין צורך.

שאלה: האם כדח”צ מותר לי לרכוש מניות של החברה, האם עליי לדווח על-כך?
תשובהמותר לך לרכוש מניות של החברה, אך עליך להיות זהיר שמא תעשה שימוש במידע פנים. כדח”צ (דירקטור) אתה נחשב “בעל עניין” לפי דיני ניירות ערך. לפיכך, עליך לדווח על הרכישה מיד למזכיר החברה, כדי שהחברה תוכל למסור דיווח מיידי לציבור על הרכישה.

שאלה: מהי תקופת הכהונה המינימלית ומהי תקופת הכהונה המקסימלית של דח”צ ושל דירקטור בלתי תלוי?
תשובהתקופת המינוי המינימלית של דח”צים היא שלוש שנים. ניתן להאריך את הכהונה בקדנציה נוספת אחת של שלוש שנים, ואם תקנון החברה מאפשר זאת, ניתן להאריך בקדנציה נוספת, ובסך הכול שלוש קדנציות בנות שלוש שנים – שהן תשע שנים. ביחס לדירקטורים בלתי תלויים, החוק אינו קובע תקופת כהונה מינימלית, החוק כן קובע תקופת כהונה מקסימלית – תשע שנים.

שאלה: אנו מכהנים כדח”צים בחברה, ומעוניינים להחיל את מדיניות התגמול גם על חברות-בת של החברה הציבורית. נאמר לנו שהדבר בלתי אפשרי כי חברות-הבת בן חברות עצמאיות ויש להן דירקטוריון משלהם. האם ניתן בכל זאת להחיל את המדיניות בחברות-הבת?
תשובהכן. התשובה שקיבלתם נכונה מבחינה משפטית-פורמלית, אך ניתן לפתור את הקושי הזה. אפשר למשל לשנות את התקנון של החברה הפרטית ולקבוע שמדיניות השכר תאושר על-ידי החברה הציבורית כבעלת מניות בחברה הפרטית.

שאלה: מי נחשב דירקטור בעל “מומחיות חשבונאית ופיננסית”?
תשובהדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית הוא מי שבשל השכלתו, ניסיונו וכישוריו הוא בעל מיומנות גבוהה והבנה בנושאים עסקיים–חשבונאיים ודוחות כספיים באופן המאפשר לו להבין לעומקם את הדוחות הכספיים של החברה ולעורר דיון בקשר לאופן הצגתם של הנתונים הכספיים; הערכת מיומנותו החשבונאית והפיננסית של דירקטור תיעשה בידי הדירקטוריון, ויובאו במכלול השיקולים, בין השאר, השכלתו, ניסיונו, וידיעותיו בנושאים אלה:
(1) סוגיות חשבונאיות וסוגיות בקרה חשבונאית האופייניות לענף שבו פועלת החברה ולחברות בסדר הגודל והמורכבות של החברה;
(2) תפקידיו של רואה החשבון המבקר והחובות המוטלות עליו;
(3) הכנת דוחות כספיים ואישורם לפי החוק ולפי חוק ניירות ערך.

שאלה: האם עלי לכלול במכתב התפטרות את הסיבות להתפטרותי?
תשובהכן, כך קובע החוק: “דירקטור ימסור את הסיבות להתפטרותו”.

עבודת הדירקטוריון

שאלה: מהי אסטרטגיה עסקית של חברה, מי קובע אותה, איך עושים את זה?
תשובה: האסטרטגיה העסקית של החברה היא הפעילות העסקית הייחודית של החברה, לעומת מתחריה. נקודת המוצא בדיון על אסטרטגיה העסקית היא שאנו פועלים בשוק תחרותי, ולכן עלינו לאבחן ולמצב את החברה באופן נבדל ממתחרותיה. ישנן כמה שיטות לבניית האסטרטגיה העסקית. נקודת מוצא נוספת צריכה להיות, זיהוי היתרונות והחסרונות הקיימים של החברה, הזדמנויות ואיומים. מושג מפתח בנושא זה הינו “מודל SWOT”

שאלה: איך הדירקטוריון יכול לפקח על המנכ”ל?
תשובה: הפיקוח על המנכ”ל הוא המשימה השנייה בחשיבותה של הדירקטוריון. בעולם הניהול של חברות, התפקיד הראשון במעלה של הדירקטוריון הוא להגדיר את האסטרטגיה העסקית של החברה ואת כל מה שנגזר ממנה. התפקיד השני, הוא לפקח על-כך שהמנכ”ל מבצע את החלטות הדירקטוריון. הפיקוח נעשה באופן רגיל והתחלתי באמצעות הדיווחים שמגיעים מהמנכ”ל באמצעות הדוח השנתי והדוח הרבעוני. על הדירקטוריון להגדיר למנכ”ל ולהנהלה את תבניות הדיווח שהדירקטוריון מצפה לקבל. מעבר לדוחות אלה, ניתן לקבל דיווח חודשי מהמנכ”ל. זה לא אמור להיות דיווח ארוך. בהנחה שלחברה מערכת דיווח פיננסית ראויה, המנכ”ל יכול לדווח במחצית השנייה של החודש מה היו התוצאות העסקיות בחודש החולף. בדוח חודשי כזה ניתן לכלול גם אירועים מיוחדים בסביבה העסקית של החברה, ואירועים מיוחדים בחברה. דיווחים כאלה יאפשרו לדירקטוריון להיות עם האצבע על הדופק.

שאלה: איך קובעים מהי עיסקה שצריך להביא לאישור הדירקטוריון?
תשובה: זוהי שאלה חשובה משום שהיא נמצאת בתחום האפור והרחב של גבולות הסמכות שבין הדירקטוריון לבין ההנהלה. על הדירקטוריון להגדיר מהן העסקאות שהוא מתיר להנהלה להתקשר בהן ללא אישורו, ומהן ההתקשרויות שיש לאשרן בדירקטוריון. קביעת העסקאות צריכה להיות בהתאם לנסיבות של כל החברה.
הכלל הראשון: אם העסקה היא במסגרת התקציב השנתי – אין צורך באישור הדירקטוריון. הכלל השני: אם העסקה היא “חריגה” יש לקבל את אישור הדירקטוריון (גם אם לא מעורבים בכך אינטרסים של בעלי עניין). לעניין זה “עסקה חריגה” היא עסקה שמשמעותה הכספית 5% או יותר מסך התחייבויותיה או מסך ההון העצמי שלה, או שהשפעתה הצפויה על הדוח רווח הפסד היא בשיעור כזה. בנוסף לכללים הבסיסיים מומלץ לקבוע כללים ספציפיים וזכויות חתימה מתאימות.

שאלה: מהו משך הזמן הממוצע/הרצוי של ישיבת הדירקטוריון?
תשובה: משך הזמן תלוי בנושא שעומד על סדר היום, בכמות הנושאים ובצורת ההכנה לפני הישיבה. באופן כללי ניתן לציין שישיבות דירקטוריון מתחילות לאבד את האפקטיביות שלהן לאחר שעתיים וחצי שלוש. את משך הזמן ניתן לקצר על-ידי הכנה מועילה של הישיבה. ככל שיש מספר נושאים שמחייבים דיון ארוך יותר, על יו”ר הדירקטוריון לשקול הפסקה.

שאלה: איך מתמודדים עם בזבוז זמן בישיבת דירקטוריון?
תשובה: בזבוז זמן נגרם משורה של גורמים: חוסר מנהיגות של יו”ר, דומיננטיות יתר של אחד או יותר מהדירקטורים, תרבות דיון לקויה, היעדר הכנה נאותה של המידע לדירקטורים, הפיכת ישיבת הדירקטוריון ל”אירוע חברתי” (או רכילותי), היעדר הכנה של הדירקטורים (קריאת חומר שהוסף תוך כדי הישיבה), “נאומים” של דירקטורים, ועוד. ההתמודדות להקטין ואף לבטל את הגורמים המפריעים.

ייעול ישיבת הדירקטוריון הוא קודם כל המשימה של היו”ר. אך גם לדירקטורים יש מה לתרום. אם תחליטו בדירקטוריון שצריך להשתדל לפעול הפוך ממה שמופיע בפסיקה הראשונה – אתם תצליחו לייעל את הדירקטוריון ולהפכו לבעל ערך לחברה.

שאלה: ליו”ר הדירקטוריון יש מנהג לפתוח כל ישיבה בשאלה האם מישהו רוצה להעלות נושא נוסף. היו”ר בוחר מהם הנושאים שיתווספו לסדר היום. האם זה תקין?
תשובה: נוהג כזה לא מאפשר לדירקטורים להתארגן באופן נאות לישיבה. אומנם, ניתן להכשיר זאת אם כל הדירקטורים נוכחים, אך אין לפעול בדרך זו בדיונים על נושאים מהותיים או רגישים.

שאלה: לא אוכל להשתתף בישיבת הדירקטוריון הקרובה, האם אני יכול למנות לי דירקטור מחליף או לתת למישהו ייפוי-כוח להשתתף במקומי, והאם חובה שהוא יהיה דירקטור בחברה?
תשובה: התשובה תלויה בנסיבות – ראשית, לא ניתן למנות דירקטור חליף אם אין בתקנון החברה הוראה המתירה למנות חליף; שנית, לא ניתן למנות חליף אם אין לו את הכשירות להתמנות כדירקטור; שלישית, יש הבדל בין חברה ציבורית לבין חברה פרטית – בעוד שבחברה פרטית מותר למנות כחליף מי שמכהן כדירקטור (דהיינו, יהיו לו שני קולות), בחברה ציבורית, אסור למנות כחליף דירקטור מכהן, רביעית, ביחס לדח”צ, לא ניתן למנות לו חליף לדירקטוריון אלא רק כחליף לחברות בוועדת דירקטוריון ובלבד שיש לחליף את הכשירויות של מי שהוא מחליף אותו.
חשוב להדגיש: זה שמיניתם דירקטור חליף לא פוטר אתכם מאחריות. חשוב להנחות את החליף ולקבל עדכונים ממנו.

שאלה: אני מכהן כדירקטור בחברה. דירקטור בחברה מעוניין להיפגש איתי לפני ישיבת הדירקטוריון, כדי לדון בנושא מסוים שעל סדר היום, מותר לי?
תשובה: אין מניע שתיפגשו ושתדונו, ואף שתבקשו לקבל מידע לפני הישיבה. עם זאת, אינכם יכולים לכבול את שיקול דעתכם או להחליט מראש כיצד תצביעו – לפני שהנושא הוצג ולפני שהתקיים דיון בדירקטוריון.

שאלה: בישיבות הדירקטוריון, כמעט כל ההחלטות מתקבלות פה-אחד, כי היו”ר מנסה לשכנע, מתקן, מוסיף הסתייגויות. כאשר מתקיים דיון רציני, דירקטור אחד נוהג להתערב ולפנות ליו”ר ומבקשו להעלות את הנושא להצבעה. כיצד יש לנהוג?
תשובה: להסביר לדירקטור שהדיון טרם הסתיים ושצריך לשמוע את כל הדעות, ואפשר גם להסביר לדירקטור שהוא לא מנהל את הישיבה. יו”ר טוב יודע מתי להעלות את הנושא להצבעה. זה צריך להיות לאחר שנשמעו ההצעות השונות ולאחר שנעשה ניסיון סביר לגשר או לפתור את המחלוקת. אגב, הנוהג של יו”ר הדירקטוריון להגיע להחלטה פה-אחד הוא נוהג נכון, הוא מתבקש מעצם תפקידו של היו”ר ובלבד שהדבר לא בא על חשבון איכות ההחלטה.

שאלה: בדירקטוריון שלנו יש נטייה לא לבחון שנית החלטות שכבר התקבלו. האם זה נכון? מה עלי לעשות?
תשובה: זה לא נכון. חשוב מאוד להיות ערניים לתוצאות של החלטה שהתקבלה ואם יש צורך, צריך לעדכן (לשנות) אותה. בתהליך קבלת החלטות ה- OUTPUT של התהליך הוא INPUT של תהליך חדש. עליך לציין שהדבר לא רק נדרש שבל שיקולי ניהול נאותים, זו גם חובת הדירקטוריון – לעקוב אחר ביצוע החלטותיו וככל שנדרש לקבל החלטות חדשות.

שאלה: בדירקטוריון שלנו, יש תופעה משונה. לנושאים מהותיים מקדישים מעט זמן אך כשזה מגיע לנושאים שוליים על סכומי כסף לא מהותיים, מתפתחים דיונים בלי פרופורציה. מדוע זה קורה?
תשובה: קודם לכל, הבעיה טמונה בניהול הישיבה על-ידי היו”ר. בעיה כזו היא דוגמה לבזבוז זמן משווע. לא רק שזה תעדוף לא נכון של הדיון בנושאים, זו התעסקות בנושא שולי והקדשת זמן בלתי סביר לו, רק משום שמדובר במספרים קטנים שניתן לכמת אותם.

שאלה: יו”ר הדירקטוריון ביקש להיפגש עם כל אחד מהדירקטורים, לפני ישיבת הדירקטוריון, זה מותר?
תשובה: זה לא פסול, אם כי יש להבחין בין מקרה בו דנים בעיסקה שליו”ר יש בה עניין אישי, לבין עסקה אחרת. בכל מקרה, ראוי שהכלל יהיה שדירקטור לא כובל את שיקול דעתו, ושעמדתו תימסר רק לאחר דיון בדירקטוריון.

שאלה: כמה ימים לפני ישיבת הדירקטוריון יש למסור לדירקטורים את החומר לישיבה?
תשובה: התשובה תלויה קודם כל בשאלה מהם הנושאים שעל סדר היום (כמותם ומורכבותם). כך למשל, אין זה רצוי לכלול בישיבה בה דנים בדוח השנתי או בתקציב לשנה הבאה, נושא “כבד” נוסף.
פרק הזמן צריך לנוע סביב 5 ימי עבודה (שבוע). חשוב לזכור שפרק הזמן איננו ההיבט העיקרי, על דירקטור לקבל את כל החומר הנדרש, ובעניין זה קיימות מספר גישות ניהוליות. אנו ממליצים שהדירקטוריון ינחה את הנהלת החברה לגבי אופן הצגת הדברים לדירקטוריון, מהם ההיבטים של כל נושא שעולה לדיון אליהם יש להתייחס. כך “התקשורת” ו”השפה” בין ההנהלה לבין הדירקטוריון תהיה מועילה וברורה.

שאלה: האם חובה לאשר פרוטוקול של הדירקטוריון בישיבה שלאחר מכן?
תשובה: בחברות רגילות, ובכללן חברות ציבוריות, אין חובה כזו. זהו נוהג שלדעתנו לא מתאים לעידן בו אנו חיים. ניתן להפיץ פרוטוקול ולאשרו תוך ימים בודדים, אין צורך להמתין לישיבה הבאה. צריך לזכור שהפרוטוקול הוא מסמך ניהולי ושיש הכרח שהוא יגיע להנהלה מוקדם ככל שניתן.

שאלה: אחד הדירקטורים מודיע בישיבה שיש לו מידע שנמסר לו באופן אישי על ידי אחד הסמנכ”לים (כנראה שזה סמנכ”ל הכספים), לפיו יש סיבות טובות להימנע מחלוקת דיבידנד במזומן. הוא מסרב לשתף את חברי הדירקטוריון במידע משום שהוא הבטיח לסמנכ”ל שישמור על חיסיון המידע ועל זהותו. מה צריך לעשות?
תשובה: להסביר לדירקטור שהמידע רלוונטי וחשוב לכלל חברי הדירקטוריון, להסביר לו שהוא לוקח על עצמו אחריות רבה בהסתרת המידע מהדירקטוריון, להסביר לו שהדבר אסור על-פי הדין, להסביר לו שיתכן שהעלמת המידע הספציפי היא חלק מתופעה רחבה יותר, וליצור את המנגנון שימנע חשיפה של הסמנכ”ל. אם למרות הכל, הדירקטור מסרב למסור את המידע, יש דרכים לכפות עליו את מסירת המידע.

שאלה: האם מותר לקבוע שהחלטות של הדירקטוריון בנושאים מסוימים יהיו פה-אחד, האם אפשר לקבוע שהחלטות בכל הנושאים יתקבלו פה-אחד?
תשובה: במקרים מסוימים אפשר לקבוע שנושאים ייחודיים ובודדים יוכרעו בהחלטה פה-אחד. זה לא מקובל ולא נכון לקבוע בדירקטוריון שמונה מספר דירקטורים שכל החלטות יתקבלו פה-אחד, משום שהתוצאה עלולה להיות מבוי סתום (DEADLOCK).

שאלה: האם בכל חברה מותר לדירקטוריון לקבל החלטה בכתב?
תשובה: לא בכל חברה ולא בכל נושא. גם בחברות בהן מותר לקבל החלטות בכתב, ישנם נושאים (כמו עסקאות עם בעלי עניין, חלוקת דיבידנדים, מיזוגים וכיוצא האלה) שאין זה נכון לקבל ולגביהם החלטות בכתב. אם מודע לקבל החלטה בנושא שאיננו רגיל או לא מהותי, שאל את היועץ המשפטי האם מותר לקבל את ההחלטה בכתב.

שאלה: קיבלתי לביתי קובץ גדול של מסמכים  שכותרתו “תביעה נגזרת”, מה עלי לעשות?
תשובה: לדווח מיד ליו”ר הדירקטוריון וליועץ המשפטי של החברה. חשוב גם שהחברה תדווח על-כך מיד לחברת הביטוח בה נעשתה הפוליסה לביטוח דירקטורים.

שאלה: האם צריך שלכל חברה יהיו תזכיר ותקנון, מהם ההבדלים ביניהם?
תשובה: תזכיר הינו מסמך שמוגש על-ידי מקימי החברה ומשמש כחוקה של החברה. תקנון הוא חוזה בין החברה לבין בעלי מניותיה, שבו מפורטים: שם החברה, מטרותיה, הון המניות הרשום ואופן הגבלת האחריות. החלטה על שינוי התקנון, יכולה להתקבל רק באסיפה הכללית. בישראל, מאז שנת 2,000, מסמך ההתאגדות היחיד הנדרש בחברה הוא התקנון.

שאלה: האם בית-משפט יכול להתערב בהחלטות של הדירקטוריון אם הן התקבלו במניין חוקי של חברי הדירקטוריון? ואם כן – במה הוא יכול להתערב?
תשובה: הכלל המנחה הוא שבתי-משפט לא מתערבים בהחלטות של דירקטוריון, הם לא מתפקדים כ”דירקטוריון-על”. עם זאת בתי-משפט ייטו להתערב כאשר התהליך שהוביל להחלטה היה פגום – למשל כאשר המידע לא נמסר לדירקטורים זמן סביר לפני ישיבת הדירקטוריון, או שהמידע היה חסר, ועוד.

שאלה: האם ניתן להעניק לדירקטור/ים מסוים/מים זכות וטו בהחלטות של הדירקטוריון?
תשובה: אם תקנון החברה קובע זאת, הדבר אפשרי. זכות וטו איננה מקובלת בחברה ציבורית. בכל מקרה שימוש בזכות וטו חייב להיעשות בזהירות רבה ובהגינות.

שאלה: באיזה רוב מתקבלות החלטות הדירקטוריון?
תשובה: ברירת המחדל הקבועה בחוק היא רוב של הדירקטורים הנוכחים בישיבה. עם זאת, החוק מאפשר לשנות את הרוב (להגדילו מרוב רגיל לרוב מיוחד, שני-שליש, שלושה-רבעים או כל שיעור אחר).

שאלה: האם במקרה של שוויון קולות בעד ונגד, יש ליו”ר הדירקטוריון קול נוסף?
תשובה: בעניין זה יש להפריד בין חברות “חדשות” שהתאגדו מיום 1.2.2000 (מועד כניסתו לתוקף של חוק החברות) ואילך, לבין חברות שהתאגדו לפני מועד זה, “חברות ישנות”. לגבי חברות ישנות אין הוראה כלשהי בחוק. לגבי חברות חדשות יש הוראה הקובעת כי במקרה של שוויון קולות, ליו”ר הדירקטוריון זכות ל”שובר שוויון”, דהיינו, זכות לקול נוסף. הוראה זו ניתנת לשינוי בתקנון החברה, וניתן לקבוע שליו”ר אין זכות כזו. 

אחריות דירקטורים, ביטוח ושיפוי

שאלה: האם בחברה בע”מ יש הגבלה על אחריות דירקטורים?
תשובה: לא, המונח “בע”מ” (בערבון מוגבל) מתייחס לאחריות המוגבלת של בעלי המניות. אחריותם של דירקטורים אינה מוגבלת.

שאלה: מהו ההבדל בין חובת הזהירות לבין חובת האמונים, האם ניתן לבטח מקרים של הפרתן?
תשובה: חובת הזהירות היא החובה שלא להתרשל במילוי התפקיד. חובת האמונים היא החובה לפעול בתום לב לטובת החברה. ניתן לבטח חובת הזהירות. לא ניתן לבטח חובת אמונים (למעט מקרים בודדים ובלתי שכיחים).

שאלה: האם אחריותם של דירקטורים שהצביעו בעד, נגד או נמנעו היא אחריות זהה?
תשובה: לא בהכרח. נקודת המוצא בנושא אחריות היא, שהאחריות אישית. אחריותו של כל דירקטור תיבחן בנפרד בהתאם להתנהגותו לפני, במהלך ולאחר קבלת ההחלטהאגב, בדין הישראלי יש מקרה אחד בו יש אחריות קולקטיבית – ביחס לממשלה לפי חוק יסוד.

שאלה: מציעים לי להצטרף לדירקטוריון של החברה, איך אדע שאני לא לוקח סיכון גדול מדי?
תשובה: חשוב שתכיר בעיקר שני היבטים: (א) את הסביבה העסקית של החברה, ו-(ב) את התרבות הניהולית שלה. את הסביבה העסקית תוכל להכיר מעיון במסמכים ציבוריים של החברה. פרטנו אותם בפרק ה- GPS בכניסה לדירקטוריון. חשוב להבין שיש רמת סיכון שונה בהתאם לתחום הפעילות של החברה פיננסים, ייצור (דירוג הטכנולוגיה), מסחר (תחום אופנה או מזון), האם אשכול חברות, האם פעילות בינלאומית. את התרבות הניהולית ניתן ללמוד משיחות עם יו”ר הדירקטוריון, עם מנכ”ל החברה ועם המזכיר שלה.
חשוב לבדוק האם יש מנגנוני הגנה לדירקטורים, האם החברה אימצה באופן וולונטרי כללי ממשל תאגידי, האם זכויות החתימה בשם החברה מבטיחות פיקוח יעיל.

שאלה: האם כדח”צ אני עלול למצוא את עצמי מואשם בהליך פלילי?
תשובה: כן, לדח”צ אין חסינות מפני אישום פלילי.

שאלה: מתי חברה חייבת למסור דיווח מיידי למשקיעים?
תשובה: החוק והתקנות קובעים שורה של אירועים שחברה ציבורית חייבת למסור דיווח מיידי עליהם לבורסה לניירות ערך ולרשות לניירות ערך. המכנה המשותף לאירועים אלה הוא שהם מהותיים או עלולים להיות מהותיים. הכלל הוא שיש למסור דיווח מיידי על אירוע או ענין החורגים מעסקי התאגיד הרגילים, ואשר עשויה להיות להם השפעה מהותית על התאגיד או שגילוים עשוי להשפיע באופן משמעותי על שער ניירות הערך. בנוסף לכלל זה נקבעו שורת אירועים לדיווח מיידי, כגון: שינויים בהחזקות בעל עניין בניירות ערך של החברה, התפטרות דירקטור, חלוקת דיבידנד, ועוד.

שאלה: מה ההבדל בין ביטוח לבין שיפוי של דירקטורים? מה עדיף?
תשובה: הביטוח ניתן על-ידי חברת ביטוח. השיפוי ניתן על-ידי החברה. במובן זה, בשיפוי, החברה פועלת כ”מבטחת עצמית”. עדיף כמובן לקבל את שתי ההגנות. אם מגיעים לצורך להחליט מה להעדיף – ביטוח או שיפוי – בדרך כלל עדיף ביטוח, משום ששיפוי תלוי במצבה של החברה. עם זאת, יש לבחון היטב את פוליסת הביטוח.

שאלה: האם ביטוח דירקטורים שקיבלתי בתוספת כהונתי ממשיך להיות בתוקף לאחר התפטרותי/סיום כהונתי?
תשובה: בדרך-כלל כן. יש לבדוק מה כתוב בפוליסה. עדיף תמיד לקבל אישור מיועץ הביטוח של החברה.

שאלה: האם ביטוח דירקטורים ממשיך לחול גם אם החברה הגיעה לכינוס נכסים/הקפאת הליכים/פירוק?
תשובה: כן, בתנאי שאירועים כאלה לא הוחרגו מהפוליסה.

שאלה: האם אני יכול לשלם את הפרמיה של ביטוח דירקטורים במקום החברה (כשהחברה מפסיקה לשלם ואני רוצה שהביטוח ימשיך)?
תשובה: הדבר אפשרי אם נקבע הוראה כזו בפוליסת הביטוח.

 

שאלה: האם כתב שיפוי שקיבלתי בתקופת כהונתי ממשיך להיות בתוקף לאחר התפטרותי/סיום כהונה?
תשובה: עקרונית, כן בתנאי שכתב השיפוי אושר כדין. יש לקרוא את כתב השיפוי ולבקש לקבל אישור מהייעוץ המשפטי של החברה.

מניות ובעלי מניות

שאלה: מה ההבדל בין אסיפה כללית שנתית לבין אסיפה כללית מיוחדת?
תשובה: אסיפה שנתית יש לקיים בכל שנה קלנדרית. באסיפה כזו דנים בדרך כלל בדוחות הכספיים ובדוח הדירקטוריון, ממנים דירקטורים וממנים את רואה-החשבון המבקר וקובעים את שכרו (או מאצילים את הסמכות לקביעת השכר לדירקטוריון). לעומת זאת, אסיפה מיוחדת מתכנסת בין האספות השנתיות ואפשר לדון בה בנושאים שונים: עסקאות עם בעל שליטה, שינויים בהון, מינוי או הפסקת כהונה של דירקטור, מיזוג חברות, ועוד.

שאלה: מהן “מניות רדומות“?
תשובה: אלה מניות שנרכשו על-ידי החברה(או חברה-בת שלה). “ההרדמה”, משמעה – שהזכויות בגין המניות (זכויות ההצבעה וזכויות לדיבידנד) הורדמו. הן “חוזרות לחיים” כאשר הן מוערכות לצד ג’. מניות רדומות, מכונות לעיתים (בעיקר בדוחות כספיים) “מניות באוצר”.

שאלה: מי מוסמך להחליט על הקצאת מניות של חברה?
תשובה: הדירקטוריון, אם כי במקרים מיוחדים האישור מורכב יותר. למשל, בחברה ממשלתית הקצאת מניות טעונה אישור של הממשלה.

שאלה: הדירקטוריון התבקש להקצות “מניות הטבה“? מהן מניות הטבה?
תשובה: הנפקה של מניות נוספות לבעלי המניות הקיימים, בהתאם לחלקם היחסי בחברה, מבלי שהם משלמים תמורה עבורן. חברה עשויה לבצע הנפקת מניות הטבה בכדי להשפיע באופן אופטי על מחיר המנייה. כך למשל, אם מניה נסחרת במחיר של 70 ש”ח, והחברה מחלקת 100% מניות הטבה, מחיר המניה קטן ב-50%, ל-35 ש”ח. מקרה אחר הוא השקעה הנדרשת בהון החברה לצורך קבלת מענקים או תמריצים מהמדינה. במקרה כזה הופכים עודפים (אשר ניתנים לחלוקה כדיבידנד במזומן) להון מניות.

שאלה: מהי המשמעות של ע”נ (ערך נקוב) של מניות?
תשובה: ערך נקוב (או PAR VALUE) הוא ערך שנועד לקבוע כימות של מניות, שאין לו משמעות לעניין השווי של המניות. כך למשל, גרם נועד למדידת משקל, אך ערכו של גרם זהב שונה מערכו של גרם נחושת, וערכו של דונם אדמה בפאתי עיר שונה מערכו של דונם במרכז העיר.
הערכים הנקובים משמשים למדידת שיעורי ההחזקה בחברה. למשל אם בהון המונפק (הון שהוקצה לבעלי מניות) 100 מניות רגילות בנות 1 ערך נקוב כל אחת, שני בעלי מניות מחזיקים 25 מניות והשלישי 50, הרי שכל אחד מהשניים הראשונים מחזיק 25% מהון המניות המונפק והשלישי 50%.

שאלה: האם מותר למי שמחזיק מניות הנהלה להתערב בעבודת הדירקטוריון?
תשובה: לא. באופן מסורתי, מניות הנהלה מקנות את הזכות למנות דירקטורים. לאחר מינוי הדירקטורים חל כלל אי-התערבות לפיו בעלי מניות אינם רשאים להתערב בעבודת הדירקטוריון,  מובן כי לבעלי  המניות הזכות לפטר דירקטור. חשוב כי הליך כזה ייעשה על-פי דין.

שאלה: מה שיעור ההחזקה שלי במניות החברה אם אני מחזיק 100 מניות, ההון הרשום, הוא 1,000 מניות וההון המונפק הוא 250 מניות?
תשובה: ההון שרלוונטי לבחינת שיעור ההחזקה הוא ההון המונפק (ולא ההון הרשום, ההון הרשום מבטא את כמות המניות שהחברה יכולה להקצות). במקרה זה, המכנה הוא 250 מניות והמונה הוא 100 מניות. התוצאה – שיעור ההחזקה שלך  – 40%.

שאלה: האם בעלי מניות רשאים להחליט על פיטורי דירקטור גם בין האסיפה השנתית?
תשובה: באופן עקרוני כן, אך יש לבדוק מה קובע תקנון החברה בעניין זה.

שאלה: מהם ההבדלים בין שותף בשותפות לבין בעל מניות בחברה?
תשובה: יש להבחין בין שותף בשותפות רגילה (מכונה גם “שותפות כללית”) לבין שותף בשותף מוגבלת. שותף בשותפות רגילה אחראי לכל חובות השותפות, יחד ולחוד עם השותפים האחרים. זוהי אחריות עצומה. שותף מוגבל בשותפות מוגבלת אחראי לסכום שהוא התחייב להשקיע בהון השותפות. דהיינו, אחריות מוגבלת. הגבלת האחריות דומה להגבלת האחריות של בעל מניות בחברה בע”מ.

שאלה: באיזה רוב מתקבלות החלטות בעלי מניות?
תשובה: ההוראה בחוק קובעת כי החלטות מתקבלות ברוב רגיל של המשתתפים בהצבעה. קביעה זו הינה ברירת מחדל. דהיינו אפשר לקבוע רוב בשיעור גדול יותר, כלשהו. ישנן החלטות שבחברות “ישנות” (התאגדו לפני 1.2.2000) נחשבות “החלטות מיוחדות” (למשל הגדל הון רשום, שינוי שם החברה) שהרוב לקבלתן הוא 75% ומעלה מקולות המצביעים. בחברות החדשות (התאגדו מיום 1.2.2000 ואילך) גם בנושאים אלה ניתן לקבל החלטה רגילה.

שאלה: מהי החשיבות של החזקת 26% ממניות החברה?
תשובה: זוהי שאלת המשך לשאלה הקודמת. בחברות הישנות נדרש חוב של 75% ומעלה לקבלת החלטות מיוחדות. מי שמחזיק 26% מהון המניות מחזיק למעשה בזכות וטו לקבלת החלטות מיוחדות.

שאלה: מהי “הרמת מסך” ומהן התוצאות שלה?
תשובה: נקודת המוצא בדיני חברות היא, שהחברה היא יישות אישית משפטית עצמאית ונפרדת מבעלי מניותיה, ושבינה לבין בעלי המניות יש מסך. המסך מאפשר את קיומו של עקרון האחריות המוגבלת (“בע”מ”) של בעלי המניות. כאשר בעלי מניות מנצלים לרעה את ההגנה – בית-משפט רשאי לבטל את ההפרדה “להרים את המסך” ולחייב את בעלי המניות בחובות החברה.

שאלה: מהו “ההון עצמי” של החברה?
תשובה: ההון העצמי של החברה הוא פרמטר כספי מאזני. זהו ההפרש בין סך נכסי החברה לבין סך התחייבויותיה. ההון העצמי נחשב גם “שווי החברה בספרים” ו”הון בעלי המניות” – EQUITY” SHARHOLDERS “, במובן זה שאם נכסי החברה יימכרו והתמורה תשמש לפירעון חובותיה, היתרה תחולק לבעלי המניות.

שאלה: מהי משמעות המונח “בערבון מוגבל”?
תשובה: זהו המונח הבסיסי ביותר בדיני חברות, ורבים טועים במשמעותו. יש מי שמייחסים אותו לחברה, לדירקטורים, יש מי שמציינים שההגבלה היא להון העצמי או לסך הנכסים של החברה. המשמעות הנכונה היא: חברה בע”מ היא חברה בערבות מוגבלת של בעלי מניותיה. דהיינו, נקודת המוצא היא של”בעלים” יש ערבות מוגבלת לחברה. לאיזה סכום מוגבלת הערבות? התשובה – לסכום שהם התחייבו להשקיע בהון המניות של החברה. לכן, אם החברה הקצתה לך מניה אחת בת 1 ש”ח ערך נקוב והתחייבת לשלם את הערך הנקוב, הרי ש”הפקדת” המטבע הקטן מסיימת את מחויבותך כלפי  החברה. פשוט כך.

חשוב מאוד לדעת: כאשר מקימים חברה בע”מ יש לציין בתקנון שלבעלי המניות יש אחריות מוגבלת, ויש לציין כיצד היא מוגבלת. להימנעות מציון שתי העובדות עלולות להיות השלכות שליליות ביותר.

שאלה: האם הדירקטוריון מוסמך לשנות את תקנון החברה?
תשובה: לא, שינוי התקנון הוא בסמכות בעלי המניות בלבד.

עסקאות עם בעלי עניין וחלוקת דיבידנדים

שאלה: האם מותר לבעלי מניות שיש להם עניין אישי בנושא שעל סדר היום, להשתתף באסיפה כללית של בעלי המניות?
תשובה: כן, איסור ההשתתפות אמור רק ביחס לישיבות דירקטוריון או ועדות דירקטוריון.

שאלה: האם מותר לחברה לרכוש מבעל מניות בה את מניותיו?
תשובה: כן, רכישה כזו נחשבת “חלוקה” כמו חלוקת דיבידנד, ועל-כן על החברה לעמוד במבחנים שנקבעו לחלוקת דיבידנד במזומן.

שאלה: מה עושים כשלרוב חברי הדירקטוריון (הרוב – בני משפחה אחת) “עניין אישי” (דנים בשכר של אחד מהם) והם מנועים מלהשתתף בישיבה?
תשובה: כשלרוב חברי הדירקטוריון יש עניין אישי, מותר לקיים ישיבת דירקטוריון בהשתתפות כל הדירקטורים (כולל בעלי העניין האישי), ובמקרה כזה – לא ניתן להסתפק באישור הדירקטוריון אלא יש להביא את הנושא לאישור אסיפה של בעלי המניות.

שאלה: מהו “דיבידנד בעין“?
תשובה: דיבידנד מחולק בדרך-כלל בכסף. יש מקרים בהם ניתן להעביר נכסים של החברה לבעלי המניות. לדוגמא – חברה בעלת נכס נדל”ן יכולה לחלקו כדיבידנד (בעין) לבעלי מניותיה לפי חלקם במניות החברה.

שאלה: מהו “דיבידנד ביניים“?
תשובה: זהו מונח שאיננו מקובל עוד בשימוש. בעבר, נהגו להשתמש בהכרזה ובחלוקה של דיבידנד ביניים לפני הדיבידנד ביניים לפני הדיבידנד הסופי בגין שנה ספציפית. מאז חוק החברות, אין עוד צורך בהכרזה על דיבידנד ביניים, וחברות בהן נקבע בתקנון שלהן מנגנון כזה צריכות לשקול התאמה שלו.

שאלה: איך קובעים מהו הסכום שמותר לחברה לחלק כדיבידנד?
תשובה: הסכום נקבע על-פי שני מבחנים: (1) מבחן הרווח, ו-(2) מבחן יכול הפרעון. מבחן הרווח קובע שמותר לחברה לחלק דיבידנד במזומן בסכום העודפים שלה או בסכום רווחיה בשנתיים האחרונות, לפי הגבוה מבין שני סכומים אלה. מבחן הרווח איננו המבחן העיקרי לקביעת הסכום שניתן לחלקו כדיבידנד במזומן. המבחן העיקרי הוא מבחן יכול הפרעון. ראו השאלה הבאה.

שאלה: מהו “מבחן יכולת הפירעון”, כיצד בודקים אותו?
תשובה: מבחן יכולת הפירעון הוא המבחן הראשי והחשוב לקביעת הסכום הכספי אותו ניתן לחלק כדיבידנד במזומן. משמעות המבחן – האם לאחר חלוקת הדיבידנד במזומן – החברה תוכל לעמוד בחובותיה. אם התשובה שלילית – אסור לה לחלק דיבידנד. מאחר שמבחן יכולת הפירעון צופה בפני עתיד – הדרך העיקרית לבחון את עמידת החברה בו היא לקבל תחזית של דוח תזרים מזומנים חזוי (FORECAST CASHFLOW). חשוב לא להסתפק רק בקבלת הדוח, אלא לבדוק את מסד הנתונים והמידע שבדוח ואת הנחות העבודה ששימשו בהכנתו.

דוחות כספיים, רואה-חשבון ומבקר פנימי

שאלה: האם אפשר שהדירקטוריון יקבע את שכרו של רואה-החשבון המבקר?
תשובה: קביעת שכרו של רואה-חשבון מבקר מסורה לבעלי המניות אשר ממנים את רואה-החשבון המבקר ומקבלים ממנו חוות דעת או סקירה ביחס לדוחות הכספיים. עם זאת, בעלי המניות מוסמכים להסמיך את הדירקטוריון לקבוע את שכרו של רואה-החשבון המבקר אם קיימת בתקנון החברה, הוראה המאפשרת זאת.

שאלה: מהי משמעות המונח “ביאור” בדוחות כספיים?
תשובה: המשמעות  פשוטה. כדי להימנע מסרבול מבנה הדוחות הכספיים, במקומות בהם יש צורך להסביר מספרים בדוח כלשהו, נעשית הפנייה לביאור. אחד הביאורים הראשונים בדוחות הכספיים הוא המדיניות החשבונאית שהחברה אימצה.

שאלה: בסקירת הדוחות הכספיים של החברה, המנכ”ל וסמנכ”ל הכספים ייחסו חשיבות גדולה ל”איבידה” של החברה. מדוע?

תשובה: אכן, יש חשיבות רבה ל- EBITDA; היא מציגה את הרווח (Earning) לפני (Before) ריבית (Interest), מס (Tax), פחת (Depreciation) והפחתות (Amortization). הנתון הזה מורכב משני חלקים,+ DA  .EBIT את ה- EBIT אפשר לחלץ מדוח רווח והפסד, ואת ה- DA אפשר לחלץ מדוח על תזרים מזומנים. הסכום שמתקבל משקף את יכולת החברה לייצר תזרימי מזומנים למימון הוצאות המימון (קרן וריבית), תשלומי מסים, השקעות שנדרשות בשל פחת והפחתות. אחד היחסים הפיננסים החשובים שנגזרים מה-  EBITDA הוא יחס חוב ל- EBITDA. ככל שהיחס קטן יותר החברה יכולה להתמודד טוב יותר עם חובותיה.

שאלה: סמנכ”ל הכספים הציג, לפתע בדיון על הדוחות הכספיים של הרבעון השלישי, שבשנה הבאה החברה עלולה להיכנס לקשיים בתזרים המזומנים מה צריך לעשות?
תשובה: יש להפריד בין שני נושאים – עיתוי הצגת הבעיה, דרכי פתרונה. זה לא תקין  שקשיים בתזרים מזומנים מוצגים כל-כך מאוחר. הסיבות להצגה המאוחרת יכולות להיות שונות – חוסר מקצועיות של סמנכ”ל הכספים, התפתחות שלילית דרמטית בעסקי החברה, או סיבה אחרת.
בכל מקרה, כפי שהדגשנו לא אחת באתר, תזרים מזומנים הוא קריטי כמו חמצן. חשוב מאוד להיות כל הזמן עם אצבע על הדופק ולברר באופן שוטף מה מצב תזרים המזומנים של החברה.
ביחס לפתרונות: גיוס כסף כשהחברה במצוקת מזומנים הוא תהליך מורכב. לא בכדי קיימת אמירה בשוק ההון – “כסף מגייסים כשאפשר, לא כשצריך”. הפתרונות לגיוס כספים מגוונים ויש להתאימם למצב החברה, מצבו של שוק ההון ואפיקי הגיוס.

שאלה: מהם כללי חשבונאות ה-IFRS ?
תשובה: תקני דיווח כספי בינלאומיים אשר נקבעו על-ידי המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות. החל מראשית 2008, כל החברות הציבוריות בישראל מחויבות לערוך את דוחותיהן הכספיים בהתאם לתקנים אלה.

שאלה: מהו ההבדל בין מאזן לבין דוח רווח והפסד?
תשובה: דוח רווח והפסד משקף את הפעילות העסקית במהלך השנה. הוא מתחיל בהכנסות, מהן מופחתות ההוצאות והמסים, ואז מתקבלת היתרה = הרווח הנקי. לעומתו המאזן הינו לנקודת זמן מסוימת, והוא כולל את רשימת הנכסים מצד אחד, ואת התחייבויות וההון העצמי, מצד שני, והכל ליום המאזן. למעשה, מבנה המאזן מציג את הנכסים ואת דרכי המימון שלהם – בהתחייבויות ובהון עצמי. לכן המאזן יהיה תמיד “מאוזן”.

שאלה: מהם גבולות האחריות בין הדירקטוריון לבין רואה החשבון בקשר לדוחות הכספיים של החברה?
תשובה: האחריות הראשית על הדוחות הכספיים היא של הדירקטוריון. התהליך הוא כזה: הנהלת החברה עורכת את הדוחות הכספיים (היא יכולה להסתייע בעובדים מחוץ לחברה אך לא ממשרדו של רואה החשבון המבקר). הדוחות מגיעים לדיון בוועדה לדוחות כספיים, ולאחר מכן לאישור בדירקטוריון. לאחר האישור בדירקטוריון הדוחות נחתמים על-ידי מי שמוסמכים לחתום עליהם בשם החברה, ורק לאחר מכן הם נחתמים על-ידי רואה-החשבון המבקר.
חשוב לקרוא את חוות הדעת של רואה-החשבון המבקר. כתוב שם, בין היתר, כך:
“ביקרנו את המאזנים המאוחדים המצורפים של אבגד בע”מ (להלן – החברה) לימים 31 בדצמבר 2012 ו-2011 ואת הדוחות המאוחדים של רווח או הפסד, הרווח הכולל, השינויים בהון ותזרימי המזומנים לכל אחת משלוש השנים בתקופה שהסתיימה ביום 31 בדצמבר 2012. דוחות כספיים אלה הינם באחריות הדירקטוריון וההנהלה של החברה. אחריותנו היא לחוות דיעה על דוחות כספיים אלה בהתבסס על ביקורתנו.
ערכנו את ביקורתנו בהתאם לתקני ביקורת מקובלים בישראל …… על פי תקנים אלה נדרש מאתנו לתכנן את הביקורת ולבצעה במטרה להשיג מידה סבירה של ביטחון שאינן בדוחות הכספיים הצגה מוטעית מהותית. ביקורת כוללת בדיקה מדגמית של ראיות התומכות בסכומים ובמידע שבדוחות הכספיים. ביקורת כוללת גם בחינה של כללי החשבונאות שיושמו ושל האומדנים המשמעותיים שנעשו על ידי הדירקטוריון וההנהלה של החברה וכן הערכת נאותות ההצגה בדוחות הכספיים בכללותה. אנו סבורים שביקורתנו ודוחות רואי החשבון האחרים מספקים בסיס נאות לחוות דעתנו”.
הפסקאות שלעיל מגדירות את גבולות האחריות בין הדירקטוריון לבין רואה-החשבון המבקר. תפקידו של רואה-החשבון המבקר הוא לתת לבעלי המניות (שמינו אותו) חוות דעת לגבי הדוחות הכספיים, בעיקר ביחס לעמידתם בתקני החשבונאות. שימו לב, שיש הבדל בין חוות הדעת ביחס לדוחות לסוף השנה – הדוחות הם מבוקרים וחוות הדעת מפורטת יותר; לעומת זאת, הדוחות לסוף הרבעון הראשון, השני והשלישי הם דוחות סקורים בלבד, וסקירת רואה החשבון המבקר הינה מצומצמת.
חשוב לזכור את המגבלה העיקרית של הדוחות הכספיים: הם אמנם עוסקים ביכולות העסקיות והפיננסיות של החברה, אך בעיקר ביחס לעבר. אפשר אמנם להיעזר במידע שבדוחות הכספיים להחלטות נושאות פני עתיד, אך המידע הנדרש להחלטות כאלה שונה מהמידע שבדוחות הכספיים.

שאלה: למי כפוף המבקר הפנימי של החברה?
תשובה: המבקר הפנימי כפוף ליו”ר הדירקטוריון או למנכ”ל, לפי מה שקבוע בתקנון, ואם לא נקבע בתקנון – כפי שיקבע הדירקטוריון. 

שאלה: האם חובה למנות מבקר פנימי גם בחברה פרטית שהיא בשליטת חברה-ציבורית?
תשובה: לא, חובת המינוי היא בחברה ציבורית. עם זאת, כדי שהביקורת הפנימית תהיה יעילה, מקובל למנות מבקר פנימי גם בחברות שהן בשליטה של החברה הציבורית.

שאלה: מי מאשר את תכניות העבודה של המבקר הפנימי?
תשובה: על המבקר הפנימי להגיש את תוכנית העבודה לאישור הדירקטוריון או ועדת הביקורת, כפי שנקבע בתקנון, ובהיעדר הוראה בתקנון, כפי שיקבע הדירקטוריון”.

ועדות הדירקטוריון

שאלה: בעקבות תיקון 20 – מהם גבולות הסמכות בין ועדת הביקורת לבין ועדת התגמול?
תשובה: למעשה, כל נושאי השכר והתגמול שנדונו בעבר בוועדת הביקורת הועברו לסמכותה של ועדת התגמול. ועדת הביקורת תמשיך להיות מוסמכת לדון במסגרת בעלי עניין/בעלי שליטה.

שאלה: האם הדירקטוריון רשאי לבטל החלטה של ועדת דירקטוריון שהוסמכה על-ידיו לקבל החלטות?
תשובה: אם זו ועדה רגילה – הדירקטוריון רשאי ובלבד שההחלטה לא נמסרה כבר לצד ג’. אם זו ועדה שאישורה נדרש על-פי-דין, כמו ועדת ביקורת או ועדת תגמול, הדירקטוריון איננו רשאי לעשות זאת. למעשה, הדירקטוריון איננו רשאי לדון בנושא טרם קבלת החלטה על-ידי ועדה מסוג זה.

שאלה: האם ניתן לכלול בוועדת דירקטוריון כאלה שאינם דירקטורים?
תשובה: בוועדה מחליטה לא יכהן מי שאינו חבר דירקטוריון. בוועדה ממליצה יכול לכהן גם מי שהוא אינו חבר דירקטוריון, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון.

שאלה: הוועדה לדוחות כספיים החליטה שאין צורך בביאור מסוים. הדירקטוריון סבור אחרת. האם מותר לדירקטוריון להחליט על אף עמדת הוועדה?
תשובה: כן, הוועדה לדוחות כספיים מעבירה המלצותיה, הדירקטוריון אינו חייב לקבלן.

המנכ"ל

שאלה: איך צריך לבחור מנכ”ל, ומהן התכונות שחשוב שיהיו לו?
תשובה: בחירת מנכ”ל (ולא פחות חשוב מכך – לדעת מתי לפטר אותו) היא אחד התפקידים החשובים ביותר של הדירקטוריון. רצוי שוועדה מצומצמת תבחן את המועמדים, אין לפסול אפשרות של בחינה במכונים המתמחים בכך.

חשוב שלמנכ”ל תהיינה התכונות הבאות:

×          יושר ויושרה – תנאים הכרחיים ובסיסיים

×          הכרה של התחום בו פועלת החברה, גם אם הכרה חלקית, לצד רצון ללמידת דברים חדשים

×          להיות קשוב – יכולת לקבל הערות והצעות בגישה פתוחה

×          קביות ומחויבות להצלחה ארוכת טווח

×          מחויבות לממשל תאגידי ולציות לחוק

 

שאלה: האם מנכ”ל מוסמך להחליט על מינוי נושאי משרה, בחברה – דוגמת סמנכ”לים ואחרים?
תשובה: יש להבחין בין חברה פרטית לציבורית, וכן יש לבדוק מה קובע התקנון ומהן ההנחיות של הדירקטוריון. בהעדר קביעה בתקנון או על-ידי הדירקטוריון, מינוי נושאי משרה בחברה פרטית נעשה על-ידי הדירקטוריון, ובחברה ציבורית על-יד המנכ”ל. בחברות מיוחדות קיימות שיטות מינוי שונות, כמו למשל בחברות ממשלתיות או בחברות אחרות מהמגזר הציבורי.

שאלה: למי כפוף המנכ”ל – ליו”ר הדירקטוריון או לדירקטוריון?
תשובה: לדירקטוריון. עם זאת, מטעמים מעשיים מקובל שהקשר השוטף מתקיים בין המנכ”ל לבין יו”ר הדירקטוריון.

שאלה: האם מותר למנכ”ל להשתתף בישיבה של ועדת הביקורת?
תשובה: הכלל הוא שמי שאינו רשאי להיות חבר ועדת הביקורת, אינו רשאי להיות נוכח בדיוני הוועדה. כלל זה חל על המנכ”ל שאינו רשאי להיות חבר ועדת הביקורת. החוק קובע ביחס למנכ”ל כי הוא רשאי להיות נוכח בשלב הצגת הנושא אך לא בדיון ובהצבעה.

שאלה: האם מותר לסמנכ”ל לכהן כדירקטור בחברה כאשר המנכ”ל איננו חבר דירקטוריון?
תשובה: מבחינה חוקית, אין מניעה, אך מבחינה של תרבות ניהולית בסיסית, זה מצב בלתי אפשרי משום שהסמנכ”ל כפוף למנכ”ל, ויושב בדירקטוריון שהמנכ”ל כפוף אליו.

שאלה: האם לדירקטוריון מותר ליצור קשר ישיר עם סמנכ”לים בחברה (ללא ידיעת המנכ”ל)?
תשובה:  רק במקרים מיוחדים, וגם אז רצוי לתאם זאת עם יו”ר הדירקטוריון. המקרים המיוחדים – חשש לניגוד עניינים מהותי אצל המנכ”ל, חשש שהמנכ”ל מספק מידע חלקי (או מטעה). בנסיבות כאלה ניתן גם לבקש שסמנכ”לים יגיעו לדירקטוריון למסירת דיווח ישיר.

שאלה: איזה סמכויות של הדירקטוריון ניתן לאצול למנכ”ל?
תשובה: לא ניתן לאצול לו סמכויות, ניתן לאצול סמכויות לוועדת הדירקטוריון.

שאלה: האם דירקטור יכול להגיש תביעה נגד מנכ”ל החברה שקיבל החלטות רשלניות ושחרג מסמכותו?
תשובה: כן, עליו לפנות קודם לדירקטוריון ולבקש שתוגש תביעה נגד המנכ”ל. אם הדירקטוריון מסרב, הדירקטור יכול להגיש תביעה בעצמו.

תשקיף

שאלה: מה ההבדל בין תשקיף “רגיל” לבין תשקיף “מדף”?
תשובה: תשקיף רגיל הינו תשקיף בו מוצעים לציבור לראשונה ניירות ערך של החברה. תשקיף כזה כולל לראשונה גילוי נרחב על עסקי החברה. תשקיף מדף הינו תשקיף אשר רק חברה שניירות הערך שלה כדי כבר נסחרים בבורסה יכולה לפרסם. המבנה של תשקיף המדף שונה מתשקיף רגיל: בתשקיף מדף החברה יכולה להפנות את הקורא לפרסומים קודמים שלה באתרי האינטרנט של הבורסה ושל רשות ניירות ערך. החברה יכולה לגייס הון באמצעות תשקיף המדף במשך שנתיים ממועד פרסומו, ואם קיבלה לכך אישור מרשות ניירות ערך במשך שנה אחת נוספת. את גיוסי ההון על-פי תשקיף המדף מבצעים באמצעות הצעות המכונות “הצעות מדף”.

שאלה: הדירקטוריון החליט להגיש טיוטת תשקיף. נמסר לנו שצפוי שיהיו שינויים בטיוטה עד שתהפוך לסופית ותפורסם לציבור.

  • מהי אחריות הדירקטורים לטיוטת התשקיף?
  • האם הדירקטוריון יראה את התשקיף הסופי לפני פרסומו?
  • כיצד אדע מהם השינויים שנעשו בטיוטת התשקיף?

תשובה

  • טיוטת תשקיף נחתמת רק על-ידי החברה (ולא על-ידי הדירקטורים). לא ניתן להטיל אחריות אזרחית על טיוטת תשקיף. בנסיבות מיוחדות, ניתן להטיל אחריות פלילית על דירקטורים גם בקשר לטיוטת תשקיף.
  • בוודאי, הדירקטוריון אמור לאשר את הנוסח הסופי של התשקיף ולפחות רוב הדירקטורים אמורים לחתום עליו.
  • בקש לקבל מהנהלת החברה, מעורכי-הדין ומרואי החשבון, מזכר מפורט של השינויים שנעשו בטיוטת התשקיף.

כללי

שאלה: מהם ההבדלים בין סמכות הבורסה לניירות ערך לבין סמכות רשות ניירות ערך?
תשובה: הן הבורסה הן רשות ניירות ערך בעלות סמכויות בכל הקשור לחברות ציבוריות וחברות שהנפיקו ניירות ערך לציבור, בלבד. הבורסה מהווה “שוק” למסחר בניירות ערך. כיום, השוק הוא מקוון, באמצעות מחשבים. רשות ניירות ערך היא גוף שהוקם על-פי דין (גוף סטטוטורי) ותפקידה להגן על ציבור המשקיעים. לרשות יש סמכות להתערב בפעילות הבורסה ולתת לה הוראות.

שאלה: האם רשות ניירות ערך מוסמכת להחליט על פיטורי דירקטור?
תשובה: לא, הסמכות לפטר דירקטור היא בידי בעלי המניות. במקרים מיוחדים הרשות מביעה דעתה על התנהגות חריגה של דירקטור (מה שעשוי לגרום לו לפנות את מקומו).

שאלה: החברה בה אני דירקטור נמצאת בקשיים, מהם הדברים שעלי לגלות לספקים/לקוחות/ לציבור?
תשובה: כאשר קיים “חשש כלשהו”, דהיינו חשש רחוק, עמום וכללי – לא חלה חובת גילוי על המנהל לעדכן את הצד השלישי באשר למצבה הכלכלי הקשה של החברה. מאידך, במקרה בו למנהל הייתה “ידיעה ברורה” במועד ההתקשרות, כי החברה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה, הרי שחלה עליו החובה לגלות לצד ג’ על מצבה של החברה.
במקרה בו הצד המתקשר מודע למצבה הקשה של החברה טרם ההתקשרות הרי שלא חלה כלפיו חובת גילוי של מנהל החברה.

שאלה: האם מותר לחברה לתרום כספים, האם רק לגוף מוכר לצורך מס הכנסה?
תשובה: לחברה מותר לתרום כספים, בתנאי שתקנון החברה מרשה זאת. אין חובה לתרום רק לגוף מוכר לצורך מס הכנסה, אך כמובן שזה עדיף הן משום שבגוף כזה הפיקוח טוב יותר, הן משום שתרומה כזו נותנת לחברה זיכוי לצורך מס.

שאלה: איזה מידע אפשר לקבל על חברה פרטית?
תשובה: אפשר לקבל מידע ממחשב רשם החברות, המידע כולל את שמות בעלי המניות וכמות המניות המוחזקות על-ידיהם, שמות הדירקטורים, שעבודים שרשומים על נכסי החברה ופרטים טכניים נוספים. פרטים מהותיים אפשר לקבל מספקי מידע מורשים.

שאלה: מיהו “נושה מובטח” של החברה?
תשובה: נושה שחובה של החברה כלפיו מובטח ב”שעבוד צף” (שעבוד על כללי נכסי החברה) או ב”שעבוד קבוע” (שעבוד על נכס מסוים).

תוכן קשור שעשוי לעניין אותך

השאר תגובה

*