קבלת החלטות רגישות

נושאים רגישים, מחייבים משנה זהירות, מאחר שגלום בהם פוטנציאל לניגוד עניינים. המאפיין המרכזי של הנושאים הרגישים הוא שקיימת לגביהם אפשרות של פגיעה בטובת החברה.

מעבר לכך, במציאות הישראלית לבעלי השליטה יש לעתים החזקות במספר חברות, מה שעלול לעורר בעיות של ניגוד-עניינים ביניהם לבין תאגיד זה או אחר שבשליטתם.

בשנים האחרונות, ישנו תהליך שמונע על-ידי הרגולציה, להצבת חיץ בין ההתנהגות בפועל של הדירקטור לבין האינטרסים של בעל השליטה.

דירקטור חייב להיות מודע למצב זהולהתנהג בהתאם בבואו לדון ולהצביע בדירקטוריון או בוועדותיו

החלטות החשודות בניגוד עניינים דורשות את אישור ועדת הביקורת טרם הדיון בדירקטוריון ולעתים אף את אישור אסיפת בעלי המניות ברוב רגיל או ברוב מיוחד.

על-פי גישת המחוקק, ניהול אמין של תאגיד ציבורי יכול להתקיים רק במקום בו הניהול אינו מושפע (או אינו עלול להיות מושפע) מ”ניגודי אינטרסים”.

אופן התמודדותו של המחוקק ב”ניגודי אינטרסים” שונה בדברי החקיקה השונים: דרך אחת לטיפול היא על-ידי גילוי ניגודי האינטרסים לציבור; בדרך השנייה, המחוקק מונע את היווצרותן של נסיבות הגורמות, בדרך-כלל, לניגודי אינטרסים; בדרך השלישית, קבע המחוקק מנגנוני פיקוח של גופים בלתי-תלויים על גופים החשופים לניגודי אינטרסים, ובדרך הרביעית, התווה המחוקק דרכים לטיפול בניגודי האינטרסים, לאחר שנוצרו. אם נבחן את היקף השימוש בכל אחת מן הדרכים שלעיל, נמצא כי המחוקק מעדיף את דרך המניעה. ניסיון החיים מלמד כנראה שעדיף למנוע את היווצרותם של ניגודי אינטרסים מאשר לטפל בהם לאחר שנוצרו.

מה אנו מציעים לכם? 

  • להנחות, ולתת לכם חוות דעת מקצועית וייעוץ אינטגרטיבי בסוגיה רגישה אשר עומדת על הפרק
  • הייעוץ ניתן ע”י מיטב המומחים, בהתאם לצרכים הייחודיים שלכם

לתאום פגישה, פנה אלינו: 03-7108100, נייד- 052-6867050  sec@director.org.il

עסקאות עם בעלי שליטה, בעלי עניין ונושאי משרה: בעסקאות אלה קיים חשש לניגוד עניינים, בין ענייני החברה לבין ענייניהם של בעלי העניין/שליטה, ובין בעלי המניות המיעוט לבין האחרונים. לא בכדי נקבעו בחוק תהליכי אישור מפורטים לעסקאות כאלה ולצידם חובות דיווח מפורטות. תהליך האישור והדיווח חייב להיות מלווה בייעוץ מתאים. באופן כללי, התהליך כולל שלושה שלבים:

א.   סיווג העיסקה – האם רגילה או חריגה, האם מדובר בעיסקה שהמחוקק מאפשר הקלה בדרכי האישור שלה.

ב.   האישור הנדרש – האם אין צורך באישור, האם די באישור הדירקטוריון, האם נדרשת גם אישורה של ועדת הביקורת, האם נדרש גם אישור בעלי המניות, ואם כן – באיזה רוב.

ג.    הדיווח הנדרש – בהתאם לסיווג הנ”ל ובהתאם לסיווג האם העיסקה זניחה, אם לאו.

חשוב לזכור שאחת הדרישות בעיסקה עם בעלי שליטה היא שהעיסקה הינה ב”תנאי שוק”. לשם כך, יש להנחות את הנהלת החברה, מבעוד מועד, להציג השוואת (BENCHMARK) לעיסקה שנדונה.

חשוב לדעת: עסקה חריגה עם בעל שליטה מגיעה לאסיפה הכללית של בעלי המניות, ושם יש לאשרה ברוב של מחצית לפחות מבעלי המניות מקרב  הציבור אשר משתתפים בהצבעה. כדי למנוע אי-נעימות ומבוכה, מקובל לקיים שיחות עם משקיעים מוסדיים טרם כינוס האסיפה כדי להבטיח רוב לאישור העיסקה. הדבר לגיטימי (בהנחה שלא מובטחות טובות הנאה כלשהן).

דבר נוסף שקשור לנימוקי הדירקטוריון: החוק מכתיב מה צריכים להיות נימוקי הדירקטוריון לאישור עיסקה עם בעל שליטה. על הדירקטוריון לקיים דיון בהיבטים אלה ולהחליט האם הם מתקיימים במקרה שנדון. אם כן – יש לתעד אותם בפרוטוקול.

בהתבסס על גישת הממשל התאגידי, מן הראוי שחברה ציבורית תימנע מכל מצב המעמיד את בעל השליטה ו/או את נושא המשרה בניגוד עניינים עם החברה, או במצב העשוי להיחשב כניצול נכסי החברה, מקורות מידע והזדמנויות, ע”י בעל השליטה, באופן שיש בו בכדי לפגוע בחברה או במי מבעלי מניותיה. עסקאות ‘חריגות’ עם בעל שליטה או שלבעל שליטה יש בהן עניין אישי, חייבות באישור האסיפה הכללית.

כאשר מדובר בעסקאות עם בעלי שליטה, ישנו מסלול פורמלי מוגדר לאישורן. עסקאות כאלה חייבות להיות מאושרות על-ידי ועדת הביקורת, שבה יש רוב לדירקטורים חיצוניים ובלתי תלויים. לאחר אישור זה, אם הוא מתקבל, העסקה חייבת באישור הדירקטוריון, ולבסוף היא צריכה לזכות בתמיכה של לפחות מחצית מהקולות של משקיעי המיעוט (או “קולות לא נגועים בניגוד-עניינים”) באסיפה הכללית.
למעשה, קיימת השערה כי בחלק מהמקרים של עסקאות כאלה, יוזם בעל השליטה שיחות מקדימות עם בעלי מניות המיעוט בחברה. המטרה היא, לבחון את מידת התמיכה או ההתנגדות של אותם בעלי מניות המיעוט בחברה. בהקשר זה, ראוי לציין את חיזוק הכוח של משקיעי מיעוט באספות כלליות על-ידי תיקון 16 לחוק החברות. מדובר בהעלאת הרף של תמיכה דרושה לאישור עסקה חריגה, או תגמול לבעל שליטה, משליש לחצי מהקולות ה”לא נגועים”. על-ידי כך נוצר תמריץ לבעל השליטה להגיע להסדרים מוקדמים עם משקיעי המיעוט.
עסקאות עם בעלי עניין נבחנות באופן פרטני, תוך בדיקת מהות העסקה והרציונל שבה עבור החברה. עסקאות מסוג זה, צריכות להתבצע מתוך שקיפות מרבית תוך חשיפת מגוון הסיבות והנימוקים לביצוען. במידה שהעיסקה מבוצעת במחירי שוק ואין בה משום ניגוד עניינים לפעילות החברה ו/או פגיעה בבעלי מניות המיעוט – אין כל מניעה לאישורה.

אחד המאפיינים העיקריים של עסקאות עם בעלי שליטה הוא ההוגנות של העיסקה. לשם כך, יש צורך לקבל חוות דעת של גורם בלתי-תלוי בדבר הוגנות העיסקה עבור החברה (Fairness Opinion).

חלוקת דיבידנדים במזומן ורכישה עצמית:  חלוקת דיבידנדים מרווחים שנצברו בחברה היא מהלך מקובל בחברה ציבורית, ואף צפוי, במיוחד כאשר רוצים שהציבור – משקיעים פרטיים או גופים מוסדיים – ישקיע את כספו במניותיה. ישנן חברות עם מדיניות חלוקת דיבידנדים קבועה ומוצהרת. למשל, חלוקת אחוז מסוים מהרווח הנקי מדי רבעון או מדי שנה. במקרים אלה, הדירקטוריון קובע מראש את התנאים לחלוקה, ובכך מתווה את אופן אישורה התקופתי. אולם, לרוב החברות הציבוריות בישראל אין מדיניות מוצהרת של חלוקת דיבידנד, ובתנאים אלה צריכים לאשר את היקפו על-פי דיונים שמתקיימים לגופה של ההצעה המובאת לדירקטוריון.
החוק מטיל שתי מגבלות על חלוקת הדיבידנד: ראשית, הדיבידנד חייב להיות מתוך “עודפים” של החברה, דהיינו מיתרת הרווח שלא חולק או מרווחים של השנתיים האחרונות, לפי הגבוה מביניהם; שנית, אסור שתשלום הדיבידנד יסכן את היציבות הפיננסית של החברה ויקרב אותה למצב של חדלות פירעון. המבחן השני הוא מבחן מהותי ומכונה “מבחן יכולת הפירעון”. ניתן לחלק דיבידנד באישור בית-משפט במקרים בהם יתרת העודפים נמוכה מסך החלוקה או אף שלילית, בתנאי שביהמ”ש השתכנע שהחלוקה לא תפגע ביכולת הפירעון של החברה בעתיד.

יש להדגיש כי אם בוצעה חלוקה אסורה על-פי קריטריונים אלה, מסתכנים הדירקטורים בהפרה של חובותיהם כלפי החברה והם עלולים להידרש להשיב לחברה את הכספים שחולקו בחלוקה אסורה. לכן, יש להקפיד על קבלת כל התשתית העובדתית הדרושה כדי להשתכנע שהדיבידנד שיחולק לא ימנע מהחברה את היכולת לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות בהגיע מועד קיומן. לצורך כך, יש לקבל נתונים על תזרים מזומנים חזוי לשנים הקרובות, יש לבדוק את הנחות העבודה אשר שימשו להכנת תזרים המזומנים, בכל מקרה יש להותיר רזרבה כלשהי לצרכים בלתי צפויים.

תוכן קשור שעשוי לעניין אותך

השאר תגובה

*